# ה

> מקור: https://rabenu.app/books/hoshen-mishpat1/781/62/5/

ועל־כ ן ברב הטענות והסכסוכים שיש בין בני אדם בעסקי משא־ומתן - על־פי הרב צריכים שבועה, כי עשית המשא־ומתן הוא בחינת ששת ימי החל, שהם בחינת ל"ט מלאכות, כי כל העסקים וכל המשא־ומתן כלול בל"ט מלאכות, כמובא במקום אחר [בדברי רבנו ז"ל סימן ד לקוטי תנינא], ול"ט מלאכות בהם נאחז זהמת הנחש, עץ הדעת טוב ורע, כי הם בחינת (בראשית ג, יז־יט): "בעצבון תאכלנה, בזעת אפיך תאכל", דהינו יגיעת הפרנסה, שזה בא על־ידי עץ הדעת. ועל־כן על־פי הרב יכולים לפל, חס ושלום, על־ידי המשא־ומתן לבחינה זו, לבחינת "עץ הדעת טוב ורע", דהינו להיות כופר בחברו ולמצא לו איזה התר או דחיה, כמו מודה במקצת או כופר בכל לדברי רבותינו ז"ל. כי עקר המשא־ומתן שהוא בחינת ל"ט מלאכות - שהם בחינת ששת ימי החל, הם בבחינה זו, כשר ופסול וכו', פעם כשר פעם פסול כנ"ל. ועל־כן צריכים להיות זהיר בנפשו מאד מאד לעשות משא־ומתן באמונה. לבלי לפל לשקר ורע, חס ושלום, על־ידי המשא־ומתן, כנ"ל.

ועל־כן מי שנפל, חס ושלום, לאיזה שקר ויש טענה בינו ובין חברו, התקון הוא שבועה שהיא בחינת 'שבת', שהיא בחינת ניחא שעל־ידי־זה עולים ונתבררים מבחינת עץ הדעת מבחינת ששת ימי החל וזוכים לבחינת עץ החיים. בבחינת מה שכתוב בזהר הנ"ל: 'ואי עבר על אוריתא אתשקיא ממרירו דאילנא' זה בחינת (קהלת ז, כו): "מר ממות" וכו', בחינת עצבות ויגיעות הפרנסה, בחינת משא־ומתן שאינו באמונה וכמובא בדברי רבנו במאמר 'צוית צדק' (סימן כג), עין שם היטב. 'וכד תב בתיובתא אתמר: "ויורהו ה' עץ" - דא עץ החיים' וכו', הינו על־ידי תשובה בחינת 'שבת' שזהו בחינת שבועה כנ"ל, על־ידי־זה נתברר הטוב ונדחה הרע. ונמתק המרירות הנ"ל בבחינת (שמות טו, כה): "וימתקו המים" וכו', עין שם: