# ח

> מקור: https://rabenu.app/books/hoshen-mishpat1/781/65-2/8/

ועל־כן אברהם אבינו היה איש חסד ועשה חסד וצדקה הרבה, כי אברהם וכל האבות עסקו בזה - להודיע להטוב הכבוש במקומות המגנים, מעלתו לעוררו לתשובה. ועל־ידי־זה עשו בעלי־תשובה וגרים רבים, כמו שכתוב (בראשית יב, ה): "ואת הנפש אשר עשו בחרן וכו', וכן יצחק ויעקב גירו רבים, כמו שאמרו רבותינו ז"ל (בראשית רבה פד, ד) ומובא בדבריו ז"ל (סימן נט ועוד). ומחמת שאברהם היה הראשון שהתחיל לעסק בזה, לעורר ולהוציא ולתקן הטוב הכבוש בין הסטרא־אחרא מחטא עץ הדעת, על־כן עשה כל ימיו צדקה וחסד הרבה כדי לעשות אויר הנח והזך, כדי שיוכל להודיע לטוב הכבוש מעלתו והיכן הוא עתה וכו', כנ"ל.

ובכלליות העולם השלשה אבות הם בבחינת כלליות התקונים המבארים בהתורה הנ"ל, כי אברהם הוא בבחינת תקון "הון יסיף רעים רבים", שנעשה על־ידי צדקה הרבה, כי אברהם עשה חסד וצדקה הרבה כנ"ל, ועל־ידי־זה מודיעין להטוב הכבוש – מעלתו, ונעשין גרים בחינת "ואת הנפש אשר עשו", שנאמר באברהם מפרש יותר מבשאר האבות, מחמת שהוא הראשון והוא התחיל התקון על־ידי צדקה כנ"ל, ועל־ידי־זה נתתקן פגם המזבח ונשלם המזבח, כמו שכתוב שם.

וזה בחינת 'יצחק' שנעקד על גבי המזבח, ואחר־כך הקריבו איל תחתיו שזה בחינת 'תקון המזבח'. כי מחמת שהאבות הם היו התחלת התקון, לתקן פגם האמונה, שהוא פגם העבודה־זרה, שעבדו הדורות הראשונים מאד, על־כן היה ההכרח לתקן פגם המזבח על־ידי יצחק אבינו בעצמו, שנתרצו אברהם ויצחק להקריב אותו על גבי המזבח, כי מגדל הפגם לא היה אפשר לתקן כי אם על־ידי יצחק בעצמו.

ועל־ידי תקון המזבח נשלם השכל ונתגלה ההתפארות על־ידי הצדיק האמת. וזה בחינת 'יעקב' שהוא עקר ההתפארות, כי יעקב נקרא ישראל בחינת "ישראל אשר בך אתפאר", בחינת תפארת ישראל: