# ה

> מקור: https://rabenu.app/books/hoshen-mishpat1/865/62/5/

וזהו מה שדקדקו רבותינו ז"ל בגמרא ותפסו דיקא מצוה זו, מה שמצוה בו יותר מבשלוחו לענין שבת דיקא, כמובא שם: 'רב יוסף מלח רישא לכבוד שבת' וכו', ושאר מעשיות, כלם לענין שבת, אף שבכל המצוות שיכה מצוה זו של 'בו יותר מבשלוחו', אך באמת שבת הוא בחינת עולם הבא. ואז יתבטל העולם ויהיה נכלל בשרשו וגם עכשו ביום שבת־קדש נכללין כל העולמות בשרשן, וכשהעולם נכלל בשרשו אזי התורה היא בחינת תורת ה' ממש, ואזי נתבטל השליחות לגמרי, שזהו בחינת 'מצוה בו יותר מבשלוחו' כנ"ל, ועל־כן תפסו מצוה זו לענין שבת דיקא, כי מצוה זו של בו יותר מבשלוחו היא בבחינת שבת, שהוא כלליות העולמות בשרשן, שאז נתבטל השליחות, כנ"ל: