# י

> מקור: https://rabenu.app/books/hoshen-mishpat1/865/63/10/

ועל־כן מצות נר חנכה למטה מעשרה טפחים (ארח חיים סימן תרעא, סעיף ו), כי למטה מעשרה טפחים אין השכינה שורה, כמו שאמרו רבותינו ז"ל (סכה ה.). ועכשו מעצם הנס של חנכה אנו זוכין לגלות אור ההשגחה גם למטה מעשרה טפחים, להורות, שבכל מקומות ממשלתו ואפלו בכל מקומות הנמוכים הרחוקים ממנו יתברך - כלם מתנהגים בהשגחתו יתברך לבדו, כי הוא יתברך מחיה את כלם. וזה עקר כלליות אחר הבריאה בקדם הבריאה, כשמקומות הרחוקים נכללים באחד, על־ידי שיודעין שגם שם מאיר השגחתו יתברך תמיד, כי עקר האדם נברא רק בשביל זה - כדי לכלל כל המקומות הרחוקים באחדותו יתברך על־ידי שיזכה לבחר בטוב, כנ"ל, כי עקר הבריאה היתה כדי שאחר־כך יחזר ויכלל הכל באחד על־ידי האדם הבעל־בחירה שעל־ידי־זה יתגלה אלהותו יתברך, כנ"ל.

כי אם לא היתה הבריאה יוצאת מכח אל הפעל, לא היו יודעין מאלהותו יתברך כנ"ל. ועקר התגלות אלהות הוא על־ידי האדם הבעל־בחירה דוקא כנ"ל, ועל־כן כל מה שהמקום נמוך יותר ורחוק יותר מקדשתו יתברך ששם מתגבר היצר־הרע ביותר והבחירה חזקה ביותר כשזוכה לשבר הקלפה שם ולהטות הבחירה לטוב, זהו עקר שלמות הבריאה, בחינת כלליות אחר הבריאה בקדם הבריאה, כי במקום שהבריאה סמוכה עדין לשרשה אין מעלתו גדולה כל־כך כשזוכה לכלל שם באחד מחמת שסמוך אל האחד עדין. רק העקר הוא במקום הרחוק ביותר להתגבר שם לכלל באחד, והעקר על־ידי שמאמינים שגם שם מאיר השגחתו שעל־ידי־זה נכללין באחד, כנ"ל.

וזהו בחינת (ירמיה לא, ב): מרחוק ה' נראה לי - 'מרחוק' דיקא. וזהו "נראה לי", 'נראה לי' דיקא, כי עקר על־ידי הראיה שהיא בחינת אור ההשגחה, שעל־ידי־זה נכלל גם הרחוק באחדותו יתברך, שזהו עקר תכלית הבריאה כנ"ל. כי זה עקר שעשועיו יתברך כשמקומות הרחוקים ביותר שבים אליו ונכללין באחדותו יתברך, כידוע. וזהו בחינת הקלפה שקודמת לפרי תמיד, כי אם לא היתה קלפה קדם לא היה הבריאה רחוקה כלל מקדם הבריאה ולא היה בחירה כלל והיה הכל אחד כבתחלה, והיה מתבטל העולם לגמרי כנ"ל, ועל־כן בהכרח שיהיה הקלפה קדם לפרי, שעל־ידי־זה אחר הבריאה רחוקה מקדם הבריאה. וכשזוכין לשבר הקלפה אז חוזר ונכלל אחר הבריאה באחד, שזהו עקר תכלית הבריאה, כנ"ל.

וזהו עקר מעלת הבעל תשובה שגדולה מצדיק גמור, כמו שאמרו רבותינו ז"ל (ברכות לד:): 'במקום שבעלי־תשובה עומדין אין צדיקים גמורים יכולין לעמד'. כי הצדיק גמור מעקרו לא נפל עדין לבחינת אחר הבריאה לגמרי, כי באמת הכל אחד על־ידי ידיעת ההשגחה כנ"ל, ועקר המעלה הוא כשיודעין מהשגחתו יתברך במקום שאפשר לטעות, חס ושלום, ועל־כן הצדיק גמור שלא חטא מעולם לפי בחינתו וקדשתו, אין חלוק בין קדם הבריאה לאחר הבריאה, ועל־כן אין מעלתו גדולה כל־כך במה שכולל אחר הבריאה בקדם הבריאה, מאחר שאצלו אין שיך אחר הבריאה כלל, כי הוא דבוק בהשם־יתברך תמיד, אבל זה שבא כבר לידי חטא, חס ושלום, ונפרד מהשם־יתברך, שזהו עקר בחינת אחר הבריאה, כי על־ידי חטאו נפרדה הבריאה משרשה שזהו עקר בחינת אחר הבריאה, וכשזוכה אחר־כך לשוב בתשובה שלמה להשם־יתברך ואז חוזר ומשיב ומעלה הכל להשם־יתברך, ועל־כן מעלתו גדולה ביותר, כי הוא זוכה ביותר לכלל אחר הבריאה ממש בקדם הבריאה, מאחר שאצלו לפי בחינתו כבר נתרחקה הבריאה משרשה על־ידי חטאיו ועכשו זכה לשוב שהוא מחזיר אחר הבריאה ממש לשרשה לכלל באחד, שזהו עקר השלמות, כנ"ל: