# יח

> מקור: https://rabenu.app/books/hoshen-mishpat1/865/63/18/

וזה בחינת (בראשית כט, יז): "ועיני לאה רכות" - שהיתה בוכה שלא תפל בחלקו של עשו, כמו שאמרו רבותינו ז"ל (בראשית רבה ע, טז): 'בוכה' דיקא, כי מחמת שעקר יניקתו של עשו הוא מבחינת השקר, שהוא בחינת דמעות כנ"ל, על־כן היתה בוכה דיקא שלא תפל בחלקו, רק תזכה להכלל ביעקב שמדתו אמת, כמו שכתוב (מיכה ז, כ): "תתן אמת ליעקב". ועל־ידי דמעות אלו נכללו הדמעות באמת ונתבטלו כח הדמעות של עשו, שהם בחינת שקר שאחיזתו אחר הבריאה. כי עשו כל בכיתו על תאוות עולם הזה שרוצה לקבל הברכה בעולם הזה - שיהיה לו כל תאוות לבו ולא חפץ לכלל בהשם־יתברך כלל. ואלו הדמעות הם בחינת השקר שאחיזתו בעולם הזה, בבחינת אחר הבריאה וכנ"ל. אבל דמעות של ישראל, שהם בחינת דמעות של לאה, הוא רק להתקרב להשם־יתברך שלא לפל, חס ושלום, בחלקו של עשו, שהוא הסטרא־אחרא בעצמו, כי כל אחד מישראל מי שרוצה לחוס על עצמו באמת ולהסתכל על תכליתו הנצחי צריך לבכות הרבה מאד שלא יפל, חס ושלום, בחלקו של עשו שהוא היצר־הרע, כי לאה מרמזת על כנסת ישראל שצריכין לבכות מאד מאד כנחל שוטף - שלא לפל בחלקו של עשו שהוא היצר־הרע, חס ושלום, ומי שרואה שהבעל־דבר מתגבר עליו יותר וכבר נתפס הרבה והוא בסכנה גדולה בכל עת, הוא צריך לבכות יותר ויותר, כמו לאה אמנו שהיתה בוכה כל־כך לפני השם־יתברך שלא לפל בחלקו של עשו עד שהיו עיניה רכות, וזכתה לפעל בקשתה על־ידי בכיתה העצומה מאד. כמו כן כל אחד מישראל אם יבכה באמת לפני השם־יתברך כמה וכמה פעמים בלי שעור, אז בודאי יעורר רחמיו יתברך וינצל מלפל בחלקו של עשו, ויזכה להתקרב אליו יתברך באמת ולכלל בו יתברך על־ידי הדמעות דקדשה דיקא, כי על־ידי־זה נכלל אחר הבריאה באחד, כנ"ל: