# יט

> מקור: https://rabenu.app/books/hoshen-mishpat1/865/63/19/

וזהו בחינת קימת חצות - שצריכין לקום בחצות לילה ולבכות על חרבן בית־המקדש, הינו לבכות על חטאיו ועל גשמיותו שמעכב בנין בית־המקדש, שנחשב על־ידי־זה כאלו החריבו, כמו שאמרו רבותינו ז"ל (מדרש תהלים קלז). כי ההשגחה הוא בחינת אור העינים כנ"ל, שהוא בחינת אור יום, בחינת חסד. והסתרת ההשגחה בחינת הטבע, בחינת אחר הבריאה, ששם אחיזת השקר והדמעות, הוא בחינת חשך, בחינת לילה. וישראל מחברין וכוללין מדת לילה ביום, כי כוללין אחר הבריאה בקדם הבריאה כנ"ל. ועל־כן צריכין לקום בחצות לילה לבכות על חרבן בית־המקדש, ועל־ידי־זה משברין בחינת הלילה והחשך, שהוא בחינת אחר הבריאה, שמשם אחיזת העכו"ם, ואנו משברין ומבטלין אחיזתם על־ידי קימת חצות לילה, ואז בוכין על חרבן בית־המקדש שעל־ידי־זה עוסקים בבנינו, כי כל המתאבל על ירושלים זוכה לראות בשמחתה (תענית ל:) וכנ"ל, ועל־ידי־זה יכלל לילה ביום, אחר הבריאה בקדם הבריאה כנ"ל, כי עקר התגלות ההשגחה הוא בבית־המקדש וכנ"ל: