# כ

> מקור: https://rabenu.app/books/hoshen-mishpat1/865/63/20/

וזהו בחינת חנכה, שהוא חנכת הבית־המקדש, שאז ממשיכין אור ההשגחה על־ידי נרות חנכה, שזהו עקר קדשת הבית־המקדש, כי שם מאירה השגחתו כנ"ל, שזהו בחינת נרות המנורה שבבית המקדש שהם בחינת המשכת אור ההשגחה שעל־ידי־זה נכלל הכל באחד, כנ"ל. וזהו בחינת (במדבר ח, ב): אל מול פני המנורה יאירו שבעת הנרות - כי כל השבעת הנרות צריכין לכלל באחד, כי על־ידי ההשגחה שהוא בחינת אור הנרות שבבית המקדש נכלל הכל באחד וכנ"ל. וכן כתב רבנו ז"ל במאמר 'ויהי מקץ' (בלקוטי תנינא סימן ז') שחנכה הוא בחינת חנכת הבית־המקדש, בחינת תקון חטא המרגלים שגרמו חרבן בית־המקדש, עין שם הענין. ועל־פי הנ"ל מברר גם־כן היטב ענין זה כנ"ל:

וזה שאמרו רבותינו ז"ל בגמרא (קדושין מא.), שליחות מנלן, ולמדו מקרבן פסח ומתרומה, שנאמר (שמות יב, ו): "ושחטו אתו כל קהל ישראל" וכו', וכן למדו מתרומה שהשליח צריך להיות בן ברית וכו', עין שם. כי ביציאת מצרים נתגלה השגחתו יתברך לכל באי עולם על־ידי האותות והמופתים הנוראים אשר עשה ה' עמנו לעינינו. ועל־ידי התגלות ההשגחה - נכלל אחר הבריאה בקדם הבריאה, שזהו בחינת השליחות, בחינת 'שלוחו של אדם כמותו'. ועל־כן למדו מפסח, שהוא בחינת יציאת מצרים - למדו משם דין שליחות, כי דין השליחות נמשך מבחינה זו, מבחינת כלליות הבריאה באחד שנתגלה בפסח בעת יציאת מצרים, כנ"ל. ועל־כן היה יציאת מצרים בחצות הלילה, כי אז נכלל לילה ביום, בחינת לילה כיום יאיר, כי איתא (זהר בא לח.) שאותה הלילה היתה מאירה מאד כמו ביום, כי נכלל לילה ביום וכו', וכנ"ל: