# כג

> מקור: https://rabenu.app/books/hoshen-mishpat1/865/63/23/

וזהו שאמרו רבותינו ז"ל (כתבות סה.): 'כל המעלים עין מן הצדקה כאלו עובד עבודה־זרה' - 'מעלים עין' דיקא, כי עקר הצדקה הוא בחינת עינים להמשיך עיני השגחתו עלינו, כמו שכתוב במתנות עניים (דברים כו, טו): "השקיפה ממעון קדשך מן השמים וברך את עמך ישראל" וכו'.

כי עקר העניות נמשך מפגימת הלבנה, שהוא בחינת חשך, בחינת (בראשית כז, א): "ותכהין עיניו מראת", שהוא בחינת מעוט והסתרת ההשגחה. כי כל הפרנסה והעשירות הוא בחינת עינים, כמו שכתוב (קהלת ה, י): "ומה כשרון לבעליו כי אם ראות עיניו", וכמו שכתוב (תהלים קמה, טו): "עיני כל אליך ישברו ואתה נותן להם את אכלם בעתו" וכו'. כי העשירות נמשך מבחינת שמאל, כמו שכתוב (משלי ג, טז): "בשמאולה עשר וכבוד", ושמאל זהו בחינת אחר הבריאה, כמבאר בהתורה הנ"ל.

וכל זמן שאין נכלל שמאל בימין, חס ושלום, דהינו שאין נכלל כלליות הבריאה, שהוא בחינת שמאל, בקדם הבריאה, שהוא בחינת כלא ימינא, אז בודאי אי אפשר לקבל שפע ופרנסה מאחר שרחוקין מהשרש, אשר הוא מחיה את כלם. ואפלו מעט השפע שיורד בהעלם ובהסתרה גדולה על־ידי הסתרת השגחתו בתוך הטבע - גם זה המעט מקבלים הרב העכו"ם והרשעים שיניקתם מבחינת אחר הבריאה, אשר זה חלקם אשר בחרו בו. וישראל הכשרים, שהם בבחינת השגחה - פרנסתם מעוטה מאד. ועל־כן עקר המשכת השפע לישראל הוא כששמאל נכלל בימין, הינו כשאנו זוכין להתגבר באמונת ההשגחה שהכל מאתו יתברך לבד ואין שום דרך הטבע בעולם כלל, ועל־ידי־זה אנו זוכין להמשיך עיני השגחתו עלינו, ואז נכלל אחר הבריאה בקדם הבריאה, שהוא בחינת כלליות שמאל בימין כנ"ל, ואז הקדוש־ברוך־הוא ממשיך שפע וחיות להבריאה, שהוא בחינת פרנסה ועשירות.

ועל־כן באמת קשין מזונותיו של אדם כקריעת ים־סוף, כמו שאמרו רבותינו ז"ל (פסחים קיח.), כי באמת קדם הבריאה הוא בחינת כלא ימינא, ולית שמאל ולית עשר תמן, כמו שאיתא בזהר הקדוש (נשא קכט.), קדם הבריאה כלא אחד, ואין שיך שם שפע וחיות ועשירות, כי כשאין בריאה - אין שיך שפע וחיות.

ועל־כן עקר העשירות בשמאל, כנ"ל, כי שמאל הוא בחינת אחר הבריאה ששם צריכין שפע וחיות, שהוא בחינת עשירות ופרנסה, אבל בבחינת אחר הבריאה לבד בודאי אין שם פרנסה וחיות, כי העשר והכבוד מלפניו יתברך וכו', והוא מחיה את כלם, ואם, חס ושלום יפסיק השפעת חיותו, אפלו רגע קלה, יחזר העולם לתהו ובהו, ועל־כן עקר השפע הוא כשתכלל שמאל בימין, אחר הבריאה בקדם הבריאה שאז השם־יתברך משפיע השפע משרש העליון, שהוא בחינת ימין, כי עקר שרש העליון של השפע הוא מימין, כמו שכתוב (תהלים קלו, כה): "נתן לחם לכל בשר כי לעולם חסדו". וחסד הוא ימין, רק ששם בשרשו העליון בבחינת קדם הבריאה שם השפע דק וזך ומצחצח, עד שאין שיך לקרותו שם בשם שפע ועשירות, רק כשאחר הבריאה בחינת שמאל מקבלת זה האור, על־ידי ההשגחה שעל־ידי־זה נכלל אחר הבריאה בקדם הבריאה, אז נצטירת השפע ונקראת בשם עשירות, ועל־כן עקר העשירות משמאל.

וזהו שאיתא בזהר הקדוש (אחרי נט:), שמים הם מימין ושמאל, כמבאר בפרשת תרומה, 'מיא אינון לימינא' וכו' (המים הם מצד הימין), הינו כנ"ל. וזה שאיתא בזהר הקדוש (אחרי נט:), שפעם אחת לא היה מטר, ובאו לרבי שמעון בר יוחאי, ואמר, שצריכין ליחד קדשא בריך הוא ושכינתה בבחינת אפין באפין וכו' כי יחוד קודשא בריך הוא בבחינת אפין באפין, זהו בחינת כלליות אחר הבריאה בקדם הבריאה, כי דע כלל זה, שהשם־יתברך בעצמו, כביכול, נקרא קדשא בריך הוא, והמשכת חיותו מה שמחיה את כל העולמות - זהו בחינת שכינה ובאמת כלו חד, כי ה' אחד ושמו אחד, כי חיותו דבוק בו יתברך באחדות גמור, רק שהשם־יתברך נתן בחירה לאדם ונתן מקום לטעות, כדי שיהיה בחירה עד שיש כופרים ואפיקורסים שאין מאמינים בהשגחתו, ועל־כן הם עושין פרוד בין קדשא בריך הוא ושכינתה, הינו בין קדם הבריאה ואחר הבריאה שהם כלליות כל העולמות אשר הוא יתברך מחיה את כלם על־ידי שכינת עזו, כנ"ל. ובאמת אי אפשר להבין דבר זה, איך השם־יתברך, שהוא מרומם על כל מנהיג ומחיה את העולם הגשמי הזה, רק העקר הוא האמונה לבד, שאנו מאמינים שהוא יתברך משגיח בהשגחה פרטיית על כל דבר שבעולם, ויושב וזן ומפרנס מקרני ראמים עד ביצי כנים (עבודה־זרה ג:):