# לג

> מקור: https://rabenu.app/books/hoshen-mishpat1/865/63/33/

אֲבָל הַפּוֹגֵם בַּבְּרִית, וּבִפְרָט חֵטְא עֵר וְאוֹנָן שֶׁהָיוּ מַשְׁחִיתִים זַרְעָם - בָּזֶה פָּגְמוּ בָּעֵינַיִם, בָּעֵינַיִם דַּיְקָא, כִּי שִׁכְבַת זֶרַע הוּא מְאוֹר עֵינַיִם וְכֹחַ הַגּוּף, כְּמוֹ שֶׁמּוּבָא בַּשֻּׁלְחָן־עָרוּךְ (אֹרַח־חַיִּים, סִימָן רמ, סְעִיף טו). וּמִי שֶׁמּוֹצִיא זֶרַע לְבַטָּלָה, חַס וְשָׁלוֹם, הוּא מַפְרִיד אוֹר הָעֵינַיִם מִן כְּלָלִיּוּת הַבְּרִיאָה, וְאַדְּרַבָּא, הַקְּלִפּוֹת וְהַסִּטְרָא־אָחֳרָא מְקַבְּלִים הַטִּפּוֹת שֶׁהֵם אוֹר הָעֵינַיִם, שֶׁהֵם מַזִּיקֵי עָלְמָא, וְהֵם מַזִּיקִים אֶת הָעוֹלָם, כִּי אֵלּוּ הַקְּלִפּוֹת בָּאִים אַחַר־כָּךְ וּמַכְנִיסִים כְּפִירוֹת וּבִלְבּוּלִים וְעַקְמִימִיּוּת בַּלֵּב, וְרוֹצִים לְהַסְתִּיר וּלְהַעְלִים וּלְהַרְחִיק הַהַשְׁגָּחָה מִן הָעוֹלָם, כְּמוֹ שֶׁהוּא הִרְחִיק הַטִּפָּה מֵאִשָּׁה יִרְאַת ה', שֶׁהוּא בְּחִינַת הַרְחָקַת אוֹר הַהַשְׁגָּחָה מִכְּלָלִיּוּת הַבְּרִיאָה. וְעַל־כֵּן נֶחֱשָׁב כְּאִלּוּ הֶחֱזִיר הָעוֹלָם לְתֹהוּ וָבֹהוּ (תִּקּוּנֵי זֹהַר תִּקּוּן יט, לח.), וּכְאִלּוּ הֵבִיא מַבּוּל לָעוֹלָם, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (שַׁבָּת מא.). וְעַל־כֵּן קָשֶׁה לוֹ מְאֹד לָשׁוּב לְהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ, מֵחֲמַת שֶׁנִּתְרַחֵק מֵהָאֱמֶת מְאֹד, כִּי עַל עָווֹן זֶה נֶאֱמַר (יְשַׁעְיָה נז, ה): "וְאַתֶּם יִלְדֵי פֶשַׁע זֶרַע שָׁקֶר הַנֵּחָמִים בָּאֵלִים" וְכוּ'.

וְעִקַּר תְּשׁוּבָתוֹ הוּא - בַּמֶּה שֶׁקִּלְקֵל יְתַקֵּן. כִּי עִקַּר תְּשׁוּבָתוֹ הוּא הָאֱמֶת, שֶׁצָּרִיךְ לְהִשְׁתַּדֵּל לְקָרֵב עַצְמוֹ לְצַדִּיקֵי־אֱמֶת כְּדֵי לְקַבֵּל מֵהֶם עֵצוֹת אֲמִתִּיּוֹת, שֶׁהֵם בְּחִינַת (יִרְמְיָה ב, כא): "זֶרַע אֱמֶת", וְיַטֶּה דַּעְתּוֹ תָּמִיד לְהִסְתַּכֵּל רַק עַל הָאֱמֶת. וְעַל־יְדֵי הָאֱמֶת יִזְכֶּה לֵידַע - שֶׁגַּם שָׁם בְּעֹצֶם הַהַסְתָּרָה וְהַהַעְלָמָה וְהַהִתְרַחֲקוּת שֶׁהִרְחִיק הַשְׁגָּחָתוֹ יִתְבָּרַךְ מֵאִתּוֹ, גַּם שָׁם נִסְתְּרָה הַשְׁגָּחָתוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּי הוּא יִתְבָּרַךְ מְחַיֶּה אֶת כֻּלָּם. רַק שֶׁהוּא אֵינוֹ זוֹכֶה לִרְאוֹת מִגֹּדֶל הַהַסְתָּרָה עַל־יְדֵי עֲווֹנוֹתָיו.

וְהַכְּלָל, שֶׁעִקָּר הוּא הָאֱמֶת, כִּי בְּוַדַּאי אִם יִסְתַּכֵּל עַל הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ, בְּוַדַּאי יַחְתֹּר לְהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ עַד שֶׁיָּשׁוּב בֶּאֱמֶת, כִּי אַף־עַל־פִּי־כֵן מַה יִּהְיֶה בְּסוֹפוֹ? כִּי סוֹף כָּל סוֹף יִהְיֶה מֻכְרָח לְהִתְתַּקֵּן עַל־יְדֵי עֳנָשִׁים קָשִׁים וּמָרִים אֲלָפִים שָׁנִים, רַחֲמָנָא לִצְלָן, הֲלֹא טוֹב לוֹ שֶׁיָּשׁוּב מִיָּד!

כִּי בֶּאֱמֶת אֵין שׁוּם יֵאוּשׁ בָּעוֹלָם כְּלָל, כַּמְבֹאָר אֶצְלֵנוּ כַּמָּה פְּעָמִים (סִימָן עח תִּנְיָנָא). כִּי כָּל הַנְּפִילוֹת וְהַיֵּאוּשִׁים שֶׁל הָעוֹלָם הוּא רַק מֵחֲמַת הָרִחוּק מֵאֱמֶת - שֶׁמַּטְעֶה אֶת עַצְמוֹ לוֹמַר שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל עוֹד לָשׁוּב, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (אִיּוֹב טו, כב): "לֹא יַאֲמִין שׁוּב מִנִּי חֹשֶׁךְ", שֶׁאֵינוֹ מַאֲמִין שֶׁאֶפְשָׁר לוֹ עֲדַיִן לָשׁוּב מִנִּי חֹשֶׁךְ, וְכָל זֶה מֵחֲמַת הַשֶּׁקֶר, כִּי הוּא מְבַקֵּשׁ לְעַצְמוֹ עֲלִילָה לִפְטֹר עַצְמוֹ מֵעֲבוֹדַת הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִּׁ"י עַל פָּסוּק (בַּמִּדְבָּר יא, א): "וַיְהִי הָעָם כְּמִתְאֹנְנִים" - 'מְבַקְּשִׁים עֲלִילָה אֵיךְ לִפְרֹשׁ מִן הַמָּקוֹם', כִּי כָּל אָדָם בְּטִבְעוֹ יֵשׁ לוֹ רַע הַמּוֹנְעוֹ מֵעֲבוֹדַת הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ, וְצָרִיךְ לִסְבֹּל צַעַר וִיגִיעוֹת לְשַׁבֵּר זֶה הָרַע. וְעַל־כֵּן הוּא מְבַקֵּשׁ בְּכָל פַּעַם לִפְרֹשׁ עַצְמוֹ מֵעֲבוֹדַת הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ מֵחֲמַת הָרַע שֶׁבְּטִבְעוֹ, אֲבָל אַף־עַל־פִּי־כֵן אוֹי לוֹ מִיִּצְרוֹ, אוֹי לוֹ מִיּוֹצְרוֹ, כִּי אֵימַת הַדִּין עָלָיו 'מַה יַּעֲשֶׂה לְיוֹם פְּקֻדָּה' וְכוּ'. וְעַל־כֵּן אֵין לוֹ שׁוּם הִתְנַצְּלוּת לִפְרֹשׁ מֵהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ, רַק עַל־יְדֵי שֶׁרוֹאֶה שֶׁמַּתְחִיל כַּמָּה פְּעָמִים לְהִתְקָרֵב לְהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ וְאֵינוֹ יָכוֹל לַעֲמֹד בְּשׁוּם נִסָּיוֹן קַל, אֲזַי מוֹצֵא לְעַצְמוֹ תֵּרוּץ, לוֹמַר: מָה אֶעֱשֶׂה, בֶּאֱמֶת הָיִיתִי רוֹצֶה לָשׁוּב לְהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ, אֲבָל מָה אֶעֱשֶׂה, כִּי יִצְרִי מִתְגַּבֵּר עָלַי בְּכָל פַּעַם, וּמָה אוֹעִיל וּמָה אוֹחִיל עוֹד, כִּי כְּבָר נִתְפַּסְתִּי בְּגָלוּת גָּדוֹל עַד שֶׁאִי אֶפְשָׁר לָשׁוּב עוֹד, חַס וְשָׁלוֹם:

אֲבָל בֶּאֱמֶת כָּל זֶה הוּא פִּתּוּי הַיֵּצֶר־הָרָע וַהֲסָתַת הַבַּעַל־דָּבָר מֵעֹצֶם הָרַע שֶׁבְּטִבְעוֹ, שֶׁרוֹצֶה לִפְטֹר עַצְמוֹ וְלִפְרֹשׁ מֵהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ עַל־יְדֵי דְּחִיָּה וְטָעוּת זֶה. וּבֶאֱמֶת הוּא מַטְעֶה אֶת עַצְמוֹ, כִּי סוֹף כָּל סוֹף מַה יִּהְיֶה בְּסוֹפוֹ? כִּי "אֵין חֹשֶׁךְ וְאֵין צַלְמָוֶת לְהִסָּתֶר שָׁם כָּל פֹּעֲלֵי אָוֶן" (אִיּוֹב לד, כב). וּבְוַדַּאי יִהְיֶה מֻכְרָח לִתֵּן דִּין וְחֶשְׁבּוֹן לִפְנֵי מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְלָכִים הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא וְלֹא יְוַתְּרוּ לוֹ דָּבָר אֶחָד, וְאִם הָאָדָם רַק חָכָם מְעַט - רָאוּי לוֹ לִבְלִי לְהַנִּיחַ לְהַטְעוֹת אֶת עַצְמוֹ.

כִּי בֶּאֱמֶת אֵין שׁוּם יֵאוּשׁ בָּעוֹלָם כְּלָל, וְאֵיךְ שֶׁהוּא צָרִיךְ לוֹ לַחְתֹּר וּלְחַפֵּשׂ וּלְבַקֵּשׁ הַצָּלָה וּמָנוֹס מֵעִמְקֵי הַשְּׁאוֹל תַּחְתִּיּוֹת וּמִתַּחְתָּיו, וְאִם הוּא רוֹאֶה שֶׁאַף־עַל־פִּי שֶׁהוּא חוֹתֵר יָמִים וְשָׁנִים לְהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ וַעֲדַיִן לֹא שָׁב מִטָּעוּתוֹ, אַף־עַל־פִּי־כֵן יִהְיֶה עַקְשָׁן גָּדוֹל מְאֹד, וְיִתְאַחֵז בַּעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּדֶרֶךְ עַקְשָׁנוּת, כְּמוֹ שֶׁכָּתַב רַבֵּנוּ זַ"ל (סִימָן מח, תִּנְיָנָא), שֶׁצְּרִיכִין לִהְיוֹת עַקְשָׁן גָּדוֹל בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ, וְיִתְלֶה עֵינָיו לַמָּרוֹם תָּמִיד - שֶׁיִּזְכֶּה לָשׁוּב אֵלָיו יִתְבָּרַךְ אוֹ לְהִנָּצֵל מֵעַתָּה מִמַּה שֶּׁהוּא צָרִיךְ לְהִנָּצֵל כָּל אֶחָד לְפִי בְּחִינָתוֹ.

וְרָאוּי לְהָאָדָם הַבַּר־דַּעַת שֶׁיִּהְיֶה מְרֻצֶּה, שֶׁאֲפִלּוּ אִם לֹא יִפְעֹל בְּכָל עֲבוֹדָתוֹ וְטָרְחוֹ וִיגִיעוֹ, רַק שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה יִנָּצֵל פַּעַם אַחַת מֵאֵיזֶה עֲבֵרָה גְּמוּרָה אוֹ הִרְהוּר אוֹ תַּאֲוָה כָּל יְמֵי חַיָּיו, דְּהַיְנוּ שֶׁעַל־יְדֵי עֲבוֹדָתוֹ וּתְפִלָּתוֹ וְהִתְבּוֹדְדוּתוֹ וְכוּ', יִזְכֶּה שֶׁבְּסוֹף יָמָיו יִהְיֶה לוֹ נֶחְסַר וְנִפְחַת עֲבֵרָה אַחַת, הַיְנוּ שֶׁעַל־יְדֵי עֲבוֹדָתוֹ זָכָה - שֶׁעַכְשָׁו יֵשׁ לוֹ עֲבֵרָה אַחַת פְּחוּתָה מֵחֶשְׁבּוֹן עֲווֹנוֹתָיו מֵאֲשֶׁר הָיָה לוֹ אִם לֹא הָיָה חוֹתֵר וּמִתְפַּלֵּל לְהִנָּצֵל מֵהֶם - גַּם זֶה הָיָה כְּדַאי לוֹ. כִּי סוֹף כָּל סוֹף לֹא נִשְׁאָר לָאָדָם מִכָּל עֲמָלוֹ וִיגִיעוֹ, מַה שֶּׁעָמַל וְטָרַח בָּעוֹלָם הַזֶּה, כִּי אִם מַה שֶּׁזָּכָה לִפְעָמִים לְהִנָּצֵל מֵרַע וַעֲבֵרוֹת וְלַחֲטֹף לִפְעָמִים אֵיזֶה מִצְווֹת. וְאִי אֶפְשָׁר לְהַאֲרִיךְ בְּעִנְיָן זֶה, כִּי אֲלָפִים וְרִבְבוֹת יְרִיעוֹת לֹא יַסְפִּיקוּ לְבָאֵר - עַד הֵיכָן הָאָדָם צָרִיךְ לְהִתְחַזֵּק תָּמִיד בְּהִשְׁתּוֹקְקוּת לְהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ וְלֹא יַנִּיחַ אֶת הָרָצוֹן לְעוֹלָם, כִּי כָּל אֶחָד וְאֶחָד יֵשׁ לוֹ מְנִיעוֹת וּבִלְבּוּלִים אֲחֵרִים בְּכָל יוֹם וָיוֹם בְּלִי שִׁעוּר. וְהַכְּלָל, שֶׁעִקָּר הוּא הָאֱמֶת, כִּי אֱמֶת הוּא אֶחָד וּמִי שֶׁאֵינוֹ רוֹצֶה לְהַטְעוֹת אֶת עַצְמוֹ וּמִסְתַּכֵּל עַל הָאֱמֶת שֶׁלֹּא יְאַבֵּד עוֹלָמוֹ הַנִּצְחִי, בְּוַדַּאי יָשׁוּב אֶל ה' מִכָּל מָקוֹם שֶׁהוּא, כִּי אֱמֶת ה' לְעוֹלָם, וְהָבֵן הֵיטֵב דְּבָרֵינוּ וְיֶעֶרְבוּ לְךָ לָעַד וּלְעוֹלְמֵי עוֹלָמִים:
