# לו

> מקור: https://rabenu.app/books/hoshen-mishpat1/865/63/36/

וזהו בחינת נר חנכה מוסיף והולך (שבת כא:), כי קדם הבריאה היה הכל אחד. ואחר הבריאה היו שני דברים: האחד והבריאה, שזהו עקר כח הבחירה שמשם אחיזת השקר שאחיזתו מרחוק מאחד, מבחינת רבים, בחינת (קהלת ז, כט): "בקשו חשבנות רבים" וכנ"ל. ועקר עבודתנו לכלל אחר הבריאה באחד, הינו לכלל בחינת הרבים באחד - לידע שגם בחינת הרבים נמשכין מהאחד, שעל־ידי־זה נתבטל השקר וכנ"ל.

וזהו בחינת שמונת ימי חנכה, כי הנס היה בשמן של כהן גדול שלא היה בו אלא להדליק יום אחד ונעשה נס ודלק שמונה ימים. הינו כי עקר התגלות ההשגחה הוא רק בבחינת אחדות, בחינת יום אחד, שהוא מרמז על עלמא דאתי שנקרא "יום אחד", כמו שכתוב (זכריה יד, ז): "והיה יום אחד הוא יודע לה' לא יום ולא לילה וכו'. כי אז יכלל הכל באחד, כמו שכתוב (זכריה יד, ט): "ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד", שאז יהיה כלו אחד כלו טוב, ונעשה נס ודלק שמונה ימים, כי זה עקר בחינת הנס שהוא התגלות ההשגחה, שהוא שמגלין שגם בעולם הזה, שהוא בחינת רבים, בחינת אחר הבריאה שנברא בשבעת ימי בראשית גם שם מאירה השגחתו יתברך ועל־ידי־זה נכלל אחר הבריאה בקדם הבריאה.

וזהו בחינת שמונת ימי חנכה שהיום אחד, בחינת עלמא דאתי, מאיר בכל שבעת ימי בראשית, שהם כלליות הבריאה, שעל־ידי־זה נכלל אחר הבריאה באחד כנ"ל. וכל מה שבאין יותר בתוך בחינת רבים ששם אחיזת השקר ביותר - שם הבחירה גדולה יותר, ושם צריכין להתגבר יותר לשבר הבחירה, להאמין שגם שם מאירה השגחתו יתברך ואז זוכה לאור גדול ביותר, כי עקר הוא הבחירה וכל מה שהבחירה והנסיון גדול ביותר זוכה אחר־כך לאור גדול ונוסף ביותר:

וזהו בחינת נר חנכה מוסיף והולך בכל יום ויום, כי בכל יום שבא אחר־כך הוא בחינת רבוי יותר ששם אחיזת השקר, ואנו ממשיכין אור ההשגחה על־ידי נר חנכה, עד שיודעין שגם בחינת הרבים נמשכין מאתו יתברך, ועל־כן על־ידי־זה נתוסף האור בכל יום יותר ויותר. כי כל מה שזוכין לשבר הבחירה ולהמשיך ההשגחה לבחינת רבים יותר - האור גדול ביותר, שזהו בחינת מעלת התשובה, והתרחקות תחלת התקרבות, בחינת "מרחוק ה' נראה לי" (ירמיה לא, ב), כי כל מה שבחינת הרבים ביותר ונתרחק מאחד ביותר, ששם אחיזת השקר ביותר, כשזוכין לעמד שם בנסיון בגדל ההתרחקות - אז זוכין לאור גדול ביותר, כי לפום צערא אגרא, כמו שאמרו (אבות ה, כב). ועל־כן בכל יום מימי חנכה שנתרחק יותר מיום אחד שהוא בחינת רבים, אז מוסיפין נר בכל יום ויום, כי בכל יום ויום זוכין שתאיר אור ההשגחה ביותר על־ידי שממשיכין האור לבחינת רבים יותר, כי זה העקר שבחינת רבים יהיה נכלל באחד, שזהו בחינת כלליות הבריאה באחד, כנ"ל: