# ו

> מקור: https://rabenu.app/books/hoshen-mishpat1/865/63/6/

ועל־כן אם שנה השליח כל שהוא - השליחות בטל (חשן־משפט, סימן קפח, סעיף ה). כי עקר כלליות השליח בהמשלח בחינת אחר הבריאה בקדם הבריאה הוא על־ידי אמת כנ"ל, ועל־כן אם שנה השליח, שהוא פגם האמת - השליחות בטל, כי על־ידי השקר בחינת שנוי מפריד, חס ושלום אחר הבריאה מהאחד. ואז נפרד השליח מהמשלח ואינו נכלל בו ואז שליחותו בטל, כי הרשעים מאבדין את העולם על־ידי שמפרידין העולם משרשו על־ידי השקר שלהם שהוא כלל רשעותם, כי השקר הוא הרע והטמאה כלליות כל החטאים שבעולם, כי עקר קיום השליחות הוא על־ידי האמת שעל־ידי־זה נכלל השליח בהמשלח וכל מה שעושה השליח כאלו המשלח עושה בחינת 'שלוחו של אדם כמותו', שכל זה נמשך משרש השליחות העליון, שהוא כלליות האדם והבריאה הכלולה בו שנשלחו מהמשלח הראשון האחד יתברך, שעקר קיום שליחותם הוא על־ידי האמת שעל־ידי־זה חוזרים ונכללים בו יתברך, כנ"ל.

ועל־כן הצדיק מנהיג העולם כרצונו, כמו שכתוב (איוב כב, כח): "ותגזר אמר ויקם לך", כי הוא נכלל בו יתברך על־ידי האמת, שזהו עקר הצדקות והכשרות של כל הצדיקים והכשרים וכל מעשי הצדיק האמת הם מעשי השם־יתברך בעצמו, כי הוא נכלל בו יתברך כנ"ל, שזהו בחינת 'שלוחו של אדם כמותו' שנמשך מבחינה זו, כנ"ל:

ועל־כן אין שליח לדבר עברה, כי על־ידי העברה עושין פרוד, חס ושלום, ומפרידין, חס ושלום, אחר הבריאה מקדם הבריאה, שזהו בחינת בטול השליחות כנ"ל: