# ח

> מקור: https://rabenu.app/books/hoshen-mishpat1/865/63/8/

ועל־כן אין שליחות לקטן, כי עקר כלליות באחד הוא על־ידי הידיעה שיודעין שהכל בהשגחתו כנ"ל, שזהו בחינת מחין דגדלות, כמו שכתוב (מלכים־ב ח, ד): "ספרה לי את הגדלות אשר עשה אלישע", שכל הנסים והנפלאות שעשה אלישע, שהם התגלות השגחתו יתברך, הם נקראים גדולות בחינת מחין דגדלות, כמו שכתוב (דברים ד, ז): "כי מי גוי גדול אשר לו אלקים קרבים אליו כה' אלקינו בכל קראנו אליו", שישראל נקראים גוי גדול על־ידי שמאמינים בהשגחתו יתברך וקוראים ומתפללים תמיד להשם־יתברך. ועל־כן על־ידי התפלה נמשכין מחין דגדלות, כידוע, כי התפלה הוא בחינת אמונת ההשגחה, שמחמת זה מתפלל וקורא להשם־יתברך, מחמת שיודע ומאמין שהכל בהשגחתו יתברך וידיעת ההשגחה זהו בחינת מחין דגדלות כנ"ל.

ועל־כן עשו שאינו מאמין בהשגחה - נקרא קטן, כמו שכתוב (ירמיה מט, טו): "קטן נתתיך בגוים" וכו'. כי הוא בבחינת מחין דקטנות שיניקתם מבחינת אלקים, שמשם אחיזת הטבע, שהוא בגימטריא אלקים, כידוע. ועל־כן הקטן שאין דעתו שלמה ונאחזין בו עדין מחין דקטנות, ועל־כן אין דעתו שלמה עדין בידיעת ההשגחה, ועל־כן אין יכול לכלל אחר הבריאה באחד שזה זוכין רק על־ידי ההשגחה כנ"ל. ועל־כן הקטן פטור מכל המצוות, כי כל התורה והמצוות הוא רק לכלל אחר הבריאה בקדם הבריאה שיהיה כלו אחד שזה זוכין רק על־ידי ידיעת ההשגחה, שהוא בחינת מחין דגדלות כנ"ל, ועל־כן אין שליחות לקטן, כי עקר בחינת השליחות נמשך מבחינת כלליות הבריאה באחד וכו', כנ"ל: