# יב

> מקור: https://rabenu.app/books/hoshen-mishpat1/865/64/12/

ועל־כן צריך השליח־צבור שיהיה הגון ביותר, בפרט בראש־השנה ויום־הכפורים (ארח־חיים, סימן תקפא, סעיף א), כי השליח־צבור צריך להיות מבחר שבעדה, שיוכל לקשר את עצמו לשרשי נשמות ישראל על־ידי התפלה, עד שיהיה לו כח לירד לתוך עמק מקומו של כל אחד ואחד מהצבור המתפללין עמו, ולהעלותם משם לבחינת מקומו־של־עולם - להמתיק כל הדינים מעליהם על־ידי־זה, כנ"ל.

וזהו בחינת שנקרא השליח־צבור (שבת כד:): 'יורד לפני התבה' - 'יורד' דיקא, בבחינת (תהלים קל, א): "ממעמקים קראתיך ה'", כמובא (מגן־אברהם, ארח־חיים, סימן צ, סעיף־קטן ג). כי בבחינת 'מקום', שם יש כמה עמקים עד שיש שירדו בעוונותיהם ותאוותיהם לעמק גשמיות המקום ביותר. והעקר שכל אחד ואחד יצעק להשם־יתברך מעמק מקומו בבחינת "ממעמקים קראתיך ה'", עד ישקיף וירא ה' משמים. ויפן אליו ברחמיו ממקומו, ששם מקומו של כל אחד ואחד, שעל־ידי־זה ירחם עליו וידין אותו לכף זכות, כנ"ל.

וזהו כלל כונות ראש־השנה, שאז צריכין לזה ביותר כנ"ל, שהוא בבחינת "ממעמקים קראתיך" וכו', שהם בחינת 'עשרה עמקים' וכו' (פרי עץ חיים, פרק ו), וכנגד זה הוא בחינת מנין עשרה המתפללין, שאז אומרים דבר שבקדשה, כי אז יכולין לירד לתוך כל מיני עמקים שהם בחינת גשמיות המקום שנפל לשם - כל אחד ואחד לפי מקומו ולהעלותו למקומו־של־עולם, ששם דנים הכל ברחמים, כנ"ל.

וזהו בחינת הקדשה, בחינת קדוש קדוש קדוש וכו' (ישעיה ו, ג), קדיש בשמי מרומא עלאה בית שכינתיה (תרגום יונתן שם). זה בחינת למעלה מהמקום. קדיש על ארעא עובד גבורתיה - זה בחינת המקום. קדיש לעלם ולעלמי עלמיא - זה בחינת התקשרות ועלית המקום לבחינת למעלה מהמקום, שאז יתגדל ויתקדש שמו הגדול לעולם ועד. וזהו בחינת שמסים אחר־כך: מלא כל הארץ כבודו - שצריכין לידע ולהאמין שהארץ, שהוא בחינת המקום, הוא מלא מכבודו יתברך שהוא למעלה מהמקום, כי באמת כל חיות וקיום המקום של זה העולם הוא רק על־ידי בחינת למעלה מהמקום, בבחינת (איוב כו, ז): "תולה ארץ על בלימה", רק שאי אפשר להבין זאת בשכלנו המגשם, רק אנו מאמינים בזה באמונה שלמה. וזהו: ברוך כבוד ה' ממקומו - 'ממקומו' דיקא בחינת מקומו־של־עולם שמשם כל הקדשות והברכות הכלולים בארץ־ישראל, ששם כל העשר קדשות, שהקדשה העליונה היא קדש־קדשים, שהוא נקדת מקום העולם, שדרך שם נכלל מקום העולם למעלה מהמקום, וכנ"ל: