# יד

> מקור: https://rabenu.app/books/hoshen-mishpat1/865/64/14/

וזה בחינת שמיעת קול שופר בראש־השנה, כי הקול הוא בחינה גבה מאד, ועל ידו יוצאין מבחינת מקום, לבחינת למעלה מהמקום. כי כמו שבגשמיות המקום - הקול מגיע למרחוק ממקום למקום, כי שני מקומות הרחוקים זה מזה - אין להם קשר וחבור כי אם על־ידי הקול שנשמע ממקום זה למקום רחוק, כן בכלליות העולם, שהוא במקום וזמן, על־ידי הקול יכולין להגיע עד למעלה מהמקום עד שיזכה לצאת מהמקום, לבחינת למעלה מהמקום, כי הקול נשמע ומגיע למרחוק מאד. וזה כל בחינת ראש־השנה שעוסקין כל ישראל בקולות שהוא קול שופר ושואגין וצועקין הרבה כל ישראל בתפלות ובקשות בקול גדול, וכמו שאיתא בזהר הקדוש (בלק קצא.): 'מגו קלין ושאגין' וכו' (מתוך הקולות והשאגות). כי עקר התשובה זוכין על־ידי קולות, שזהו בחינת ראש־השנה שהוא התחלת התשובה, כי הוא יום ראשון לעשרת ימי תשובה שאז מתחילין לצעק כל הקולות הקדושים.

וזה בחינת ממעמקים קראתיך ה', ה' שמעה בקולי וכו'. כי עקר התשובה הוא לשוב מכל המקומות רעים שנדחה ונתעה לשם - ישוב משם למקומו, שזהו הפרוש הפשוט של תשובה, דהינו לשוב למקומו וכמו שכתב רבנו ז"ל במקום אחר (בסימן לה), שתשובה הוא לשוב הדבר למקומו בבחינת זרקא דאזדריקת לאתר דאתנטילת מתמן, וכמו שאיתא בתקונים (תקון סג, דף צד:): איהו רזא דתיובתא דיחזר ויתוב ההוא דרגא דרחיק ליה מאתריה דיחזר לה לאתריה' וכו'. וזה אי אפשר כי אם על־ידי בחינת למעלה מהמקום, שהוא בחינת מקומו־של־עולם, ששם שרש כל המקומות שבעולם, ושם יכולין לשוב הכל למקומו בשלום. ולהגיע לשם אי אפשר כי אם על־ידי קולות קדושים שצועקין להשם־יתברך בתפלה ותחנונים, כל אחד ממקומו שנתעה לשם. והשם־יתברך שומע קולו ברחמים ומגיע קולו עד למעלה מהמקום, כי הקול נשמע למרחוק כנ"ל, ועל־ידי־זה חוזר ושב ממקומו, לבחינת למעלה מהמקום, בחינת מקומו־של־עולם ששם נתתקן הכל, שזהו בחינת ראש־השנה, וכנ"ל: