# יז

> מקור: https://rabenu.app/books/hoshen-mishpat1/865/64/17/

וכל זה צריכין לתקן בראש־השנה, שאז חטא אדם הראשון בעץ הדעת ואז נאמר (בראשית ג, כד): ויגרש את האדם וישכן מקדם לגן עדן וכו', לשמר את דרך עץ החיים, ומחמת זה אין יודעין הדרך לעץ החיים - ששם צריכין כל הנשמות לבוא לשם, כי שם באים לתכלית הטוב שלהם. וכל זמן שהאדם מגרש מגן־עדן, מעץ חיים מבחינת למעלה מהמקום, הוא נע ונד בארץ, ואין לו שום מנוחה וכנ"ל. ועקר התקון על־ידי תשובה, שהוא ראש־השנה, שהוא ראשון לעשרת ימי תשובה, ועקר התשובה זוכין על־ידי קולות בחינת "ממעמקים קראתיך ה'", כי על־ידי הקול יוצא כל אחד מכל מיני עמק ירידתו שנפל ונתגרש לשם ועולה לבחינת למעלה מהמקום ששם דנים הכל לכף זכות ושם נתתקן הכל, וכנ"ל.

וזה בחינת (בראשית ג, ח): וישמע את קול ה' אלקים מתהלך בגן וכו', את קלך שמעתי בגן ואירא, כי הקול מחבר עליונים ותחתונים, למעלה מהמקום עם בחינת המקום, כי הקול ממצע בין רוחניות לגשמיות, כי הקול אינו נתפס והוא בערך הגוף רוחני, כי הוא יוצא מהראה והקנה, ששם הרוח־חיים, אבל בערך הנשמה הוא בחינת גשמי, כי נתגשם ונתעבה על־ידי האויר, שעל־ידי־זה מתהוה הקול כידוע. ואין לנו שום תפיסה בו יתברך כי אם על־ידי בחינת הקול, כמו שכתוב (דברים ד, יב): "ותמונה אינכם רואים זולתי קול". וכתיב (שמות כ, ד): "וכל העם ראים את הקלות", והוא שרש של כל הבריאה, כי כל הבריאה היתה על־ידי דבר ה', כמו שכתוב (תהלים לג, ו): "בדבר ה' שמים נעשו" וכו'. והקול הוא שרש וחיות של הדבור, ותכף כשנתהוה דבורו יתברך, כביכול, תכף נעשה הבריאה של כל דבר. אבל הקול שהוא רוחניות הדבור, הוא ממצע בין הבריאה שנתהוה על־ידי הדבור ובינו יתברך, ועל־כן הקול מחבר עליון בתחתון ותחתון בעליון.

כי כשהשם־יתברך רוצה להודיע ולגלות לנו אלקותו וממשלתו על־ידי נביאיו, הוא מודיע לנו על־ידי קולו שהשמיע לנביאים, כמו שכתוב (שמות כה, כב): "וישמע את הקול מבין שני הכרבים" וכו'. וכן כשאנו צריכין לבקש ממנו יתברך הצטרכותנו ומשאלותינו - אנו צועקין ומתחננים אליו יתברך, כמו שכתוב (תהלים כז, ז): "שמע ה' קולי אקרא" וכן הרבה. וכתיב (איכה ג, נו): "קולי שמעת אל תעלם אזנך" וכו'. וזה בחינת קול השופר, שהוא כלול מכל הקולות, מתתא לעלא ומעלא לתתא, כי קול השופר מעורר אותנו לשוב אליו יתברך.

וזה בחינת מעלא לתתא. שיוצא הקול מאתו יתברך - לעוררנו משנתנו לשוב אליו יתברך. גם הוא בחינת מתתא לעלא, כי על־ידי קול השופר עולים כל צעקתנו ותפלותינו בראש־השנה. ועל־כן על־ידי קול השופר בראש־השנה אנו יוצאים מבחינת מקום לבחינת למעלה מהמקום ששם נתתקן הכל, וכנ"ל:

שיך לעיל