# ח

> מקור: https://rabenu.app/books/hoshen-mishpat1/865/64/8/

וזה בחינת העקדה שצוה לו השם־יתברך להעלות את יצחק על גבי המזבח, ואחר־כך אמר לו (בראשית כב, יב): אל תעש לו מאומה וכו'. כי יצחק הוא בחינת דין קשה, בחינת גבורות יצחק, שמתקף הדינים ביותר אי אפשר להמתיקן כי אם על־ידי בחינת למעלה מהמקום, בחינת מקומו־של־עולם - ששם המקום של כל אחד ואחד, ושם דנים כל אחד ואחד לכף זכות לפי מקומו בבחינת 'אל תדין את חברך עד שתגיע למקומו', כמבאר היטב שם בסוף התורה הנ"ל. ועל־כן היה בהכרח להעלות את יצחק על המזבח בהר המוריה שהוא מקום הבית־המקדש, ששם קדש־קדשים, ששם דיקא עקר ההתקשרות והעליה לבחינת למעלה מהמקום, בחינת מקומו־של־עולם וכו', כנ"ל. ועל־כן כשעלה לשם תכף נמתק הדין הקשה על־ידי־זה כנ"ל, ועל־כן תכף אמר לו: אל תשלח ידך וכו', ואל תעש לו מאומה וכו'. כי כבר נמתק הדין על־ידי העליה לבד, על־ידי שעלה לבחינת מקומו־של־עולם ששם דנים הכל לכף זכות, ושם נמתק הדין הגדול של בחינת יצחק, כנ"ל.

וזה שהשיב לאברהם שהיה קשה לו הענין הזה מאד, ואמר (בראשית־רבה נו, ח): אפרש שיחתי לפניך, אתמול אמרת לי וכו'. ואז השיב לו, לא אמרתי לך אלא להעלהו, אסקתיה אחתיה (העלית אותו [על המזבח ובזה קימת את מצותך] עכשו תוריד אותו). הינו שכל כונתי מתחלה היה רק שתעלהו לשם, להר המוריה, ששם מקום קדש־קדשים, ששם מתקשרין למעלה מהמקום כנ"ל. ועל־כן אסקתיה אחתיה, כי תכף נמתק הדין של יצחק על־ידי בחינת מקומו־של־עולם, שעל־ידי־זה דנים הכל לכף זכות כפי מקומו כנ"ל, שזה בחינת ראש־השנה, כמו שכתוב שם בהתורה הנ"ל.

ועל־כן כל ענין ראש־השנה הוא בבחינת 'העקדה' כמו שאומרין (מוסף לראש־השנה): ועקדת יצחק לזרעו וכו', תזכור. ותוקעין בשופר של איל שהוא בחינת אילו של יצחק, כי זה עקר בחינת ראש־השנה להמשיך ההמתקה של עקדת יצחק, שהיתה ההמתקה על־ידי שעלה במקום הבית־המקדש לבחינת מקומו־של־עולם, ששם נמתקין הדינים הקשים, שזהו כל ענין ראש־השנה, שעקר ההמתקה על־ידי שאז השם־יתברך יושב על כסא כבודו שהוא למעלה מהמקום, ורואה ומסתכל על מקומו של כל אחד ואחד, ועל־ידי־זה דן את הכל לכף זכות, כמבאר שם היטב בהתורה הנ"ל, עין שם: