# לט

> מקור: https://rabenu.app/books/hoshen-mishpat1/865/65-2/39/

וְזֶהוּ בְּחִינַת פָּחוֹת מִשְּׁתוּת מְחִילָה, שְׁתוּת קוֹנֶה וּמַחֲזִיר אוֹנָאָה, יָתֵר מִשְּׁתוּת בָּטֵל מִקָּח (בָּבָא מְצִיעָא נ:), כִּי יֵשׁ שָׁלֹשׁ בְּחִינוֹת בְּעִנְיַן זֶה הַפְּגָם שֶׁאֵין מִשְׁתַּדְּלִין לְחַפֵּשׂ וּלְבַקֵּשׁ אֶת הַצַּדִּיק כָּרָאוּי, וּמִשָּׁם נִמְשָׁכִין שְׁלֹשֶׁת הַדִּינִים הַנַּ"ל הַנֶּאֱמָרִים לְעִנְיַן אוֹנָאָה, שֶׁהֵם שְׁתוּת וּפָחוֹת מִשְּׁתוּת וְיָתֵר מִשְּׁתוּת. כִּי יֵשׁ שֶׁמִּשְׁתַּדְּלִין קְצָת לְבַקֵּשׁ אֶת הַצַּדִּיק עַד שֶׁמּוֹצְאִין אוֹתוֹ, אֲבָל עֲדַיִן אֵין מְבַקְּשִׁין אוֹתוֹ כָּרָאוּי, עַד שֶׁיְּבָרֵר אֶת בִּלְבּוּל הַמְדַמֶּה שֶׁלָּהֶם בִּשְׁלֵמוּת, וְכַמְּבֹאָר לְעֵיל מִזֶּה, שֶׁאֲפִלּוּ הַמַּתְחִיל לְהִתְקָרֵב - צְרִיכִין לְבַקֵּשׁ עוֹד יוֹתֵר עַד שֶׁיִּמְצְאוּ הֵיטֵב אֶת בְּחִינַת רוּחַ־הַקֹּדֶשׁ שֶׁל הַצַּדִּיק, כְּדֵי שֶׁיְּבָרֵר לָהֶם הַמְדַמֶּה בִּשְׁלֵמוּת.

וְאֵלּוּ הַמִּתְרַשְּׁלִין בָּזֶה, אֲבָל אַף־עַל־פִּי־כֵן הֵם מְקֹרָבִים קְצָת לְהַצַּדִּיק הָאֱמֶת, עַל־כֵּן הַמְּדַמֶּה שֶׁלָּהֶם מְבֹרָר קְצָת, אֲבָל לֹא בִּשְׁלֵמוּת, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ בְּחִינַת הָאוֹנָאָה פָּחוֹת מִשְּׁתוּת שֶׁנִּתָּן לִמְחֹל, כִּי מֵחֲמַת שֶׁאֵין הַמְדַמֶּה שֶׁלָּהֶם מְבֹרָר בִּשְׁלֵמוּת - בָּאִין לִידֵי אֵיזֶה אוֹנָאָה וְטָעוּת, אֲבָל הוּא פָּחוֹת מִשְּׁתוּת, כִּי עֲדַיִן לֹא נָפְלוּ לִבְחִינַת קְלִפַּת נֹגַהּ לְגַמְרֵי, כִּי הֵם מַמְשִׁיכִין עַצְמָן בְּכָל פַּעַם לְהַצַּדִּיק־הָאֱמֶת, וְעַל־כֵּן אַף־עַל־פִּי שֶׁנִּמְצָא בָּהֶם טָעֻיּוֹת קְצָת, מֵחֲמַת שֶׁאֵינָם מְחַפְּשִׂים אוֹתוֹ כָּרָאוּי, אֲבָל הָאוֹנָאָה וְהַטָּעֻיּוֹת הֵם בִּבְחִינַת פָּחוֹת מִשְּׁתוּת, כִּי הַצַּדִּיק אֵינוֹ מַנִּיחַ אוֹתָם לִפֹּל לִבְחִינַת נֹגַהּ.

וְעַל־כֵּן זֹאת הָאוֹנָאָה נִתָּן לִמְחִילָה, כִּי 'אֵין הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא בָּא בִּטְרוּנְיָא עִם בְּרִיּוֹתָיו' (עֲבוֹדָה־זָרָה ג.), וְהוּא יוֹדֵעַ יִצְרֵנוּ שֶׁקָּשֶׁה מְאֹד לְבָרֵר הַמְדַמֶּה בִּשְׁלֵמוּת - לְהִנָּצֵל מִכָּל הַטָּעֻיּוֹת עַל־כֵּן נִתָּן לִמְחִילָה, אֲבָל כְּשֶׁהָאוֹנָאָה שְׁתוּת - זֶה בְּחִינַת אוֹתָם שֶׁעוֹמְדִים עַל הַמִּשְׁקָל, שֶׁמְּלֵאִים סְפֵקוֹת בְּהַצַּדִּיק. וּמֵחֲמַת הִתְרַשְּׁלוּתָם לְבַקֵּשׁ וְלַחֲקֹר הֵיטֵב אַחַר הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ - אֵינָם מִתְקָרְבִים אֵלָיו, אֲבָל אֵינָם חוֹלְקִים עָלָיו וְאֵינָם פּוֹגְמִים בִּכְבוֹדוֹ, חַס וְשָׁלוֹם, וְאֵלּוּ הֵם בִּבְחִינַת נֹגַהּ, שֶׁהוּא מְעֹרָב טוֹב וָרָע, כָּשֵׁר וּפָסוּל וְכוּ', שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת אוֹנָאָה שְׁתוּת וְשָׁם קָנָה וּמַחֲזִיר אוֹנָאָה, כִּי הַקִּנְיָן מִתְקַיֵּם, כִּי עֲדַיִן יָכוֹל לְהַמְשִׁיךְ הֶאָרַת הַצַּדִּיק שֶׁמִּשָּׁם כָּל הַקִּנְיָנִים, כַּנַּ"ל, מֵאַחַר שֶׁעַל־כָּל־פָּנִים אֵינוֹ חוֹלֵק עָלָיו רַק שֶׁצָּרִיךְ לְהַחֲזִיר אוֹנָאָה, כִּי טָעוּת כָּזֶה לֹא נִתָּן לִמְחֹל עַד שֶׁיַּחֲזִירֶנוּ, אֲבָל יוֹתֵר מִשְּׁתוּת הוּא בִּטּוּל מִקָּח, שֶׁהֵם אוֹתָם שֶׁעֲווֹנוֹתֵיהֶם הִטְעוּ אוֹתָם עַד שֶׁנָּפְלוּ לְמַטָּה מִנֹּגַהּ, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת אוֹתָן הָאֲנָשִׁים שֶׁנָּפְלוּ לְרַע גָּמוּר בַּעֲווֹנוֹתֵיהֶם עַד שֶׁמְּבַזִּין אֶת הַצַּדִּיק וְשָׁם הוּא בְּחִינַת בִּטּוּל מִקָּח, כִּי אֵין יְכוֹלִים לְהַמְשִׁיךְ הֶאָרַת קְדֻשַּׁת הַצַּדִּיק כְּלָל - עַל־כֵּן הַמִּקָּח בָּטֵל לְגַמְרֵי, כִּי אֵין קִיּוּם לְהַמִּקָּח כִּי אִם עַל־יְדֵי שֶׁמַּמְשִׁיכִין הֶאָרַת הַצַּדִּיק, שֶׁזֶּה בְּחִינַת כָּל הַקִּנְיָנִים שֶׁעַל יָדָם מִתְקַיֵּם הַמִּקָּח, כַּנַּ"ל: