# מ

> מקור: https://rabenu.app/books/hoshen-mishpat1/865/65-2/40/

וְזֶה רֶמֶז, שֶׁגַּם כָּל הַתּוֹרָה וְהַמִּצְווֹת שֶׁל הָאָדָם, שֶׁהֵם עִקַּר הַקִּנְיָן שֶׁל הָאָדָם לָנֶצַח, בִּבְחִינַת (עֲבוֹדָה־זָרָה ג.) אֱמֶת קְנֵה - יֵשׁ בָּהֶם שָׁלֹשׁ בְּחִינוֹת אֵלּוּ, שֶׁיֵּשׁ שֶׁמְּאַנִּין וּמַטְעִין אֶת עַצְמָן, אֲבָל הָאוֹנָאָה הוּא פָּחוֹת מִשְּׁתוּת, וְיֵשׁ שֶׁאוֹנָאָה וְטָעוּת שֶׁלָּהֶם בִּבְחִינַת שְׁתוּת, וְיֵשׁ שֶׁמְּאַנִּין וּמַטְעִין אֶת עַצְמָם לְגַמְרֵי שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת יָתֵר מִשְּׁתוּת בִּטּוּל מִקָּח. וְהַכֹּל עַל־פִּי הַנַּ"ל, כִּי זֶה כְּלַל וִיסוֹד כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ, שֶׁצְּרִיכִין לִזָּהֵר מְאֹד לִבְלִי לְהַטְעוֹת אֶת עַצְמוֹ בְּזֶה הָעוֹלָם, וּכְמוֹ שֶׁצָּעַק הוּא זַ"ל קֹדֶם הִסְתַּלְּקוּתוֹ וְאָמַר, אֶת זֶה תְּקַבְּלוּ מֵאִתִּי, שֶׁלֹּא תַּנִּיחוּ עַצְמְכֶם לְהַטְעוֹת בְּזֶה הָעוֹלָם. כִּי הָעוֹלָם מַטְעֶה אוֹתָנוּ לְגַמְרֵי וְכוּ', כַּנִּדְפַּס בְּשִׂיחוֹת הָרַ"נ (סִימָן נא).

אֲבָל לְהִנָּצֵל מִטָּעֻיּוֹת שֶׁל זֶה הָעוֹלָם שֶׁהֵם הַרְבֵּה מְאֹד מְאֹד, כִּמְעַט בְּלִי שִׁעוּר אִי אֶפְשָׁר לְהִנָּצֵל מֵהֶם, כִּי אִם עַל־יְדֵי הִתְקָרְבוּת לְהַצַּדִּיק אֲמִתִּי שֶׁלֹּא הִטְעָה אֶת עַצְמוֹ בְּזֶה הָעוֹלָם אֲפִלּוּ כָּל שֶׁהוּא [וְכַמְבֹאָר מִשִּׂיחָה זֹאת מְעַט בַּסֵּפֶר חַיֵּי־מוֹהֲרַ"ן (סִימָן ר)]. עַל־כֵּן צְרִיכִין לְבַקֵּשׁ וּלְחַפֵּשׂ מְאֹד מְאֹד אֶת הַצַּדִּיק הָאֱמֶת וְלִשְׁפֹּךְ לִבּוֹ "כַּמַּיִם נֹכַח פְּנֵי ה'" (אֵיכָה ב, יט) - שֶׁיִּזְכֶּה לְמָצְאוֹ כְּדֵי שֶׁיִּזְכֶּה עַל־יְדֵי הַצַּדִּיק לְבָרֵר הַמְדַמֶּה שֶׁלּוֹ, כְּדֵי שֶׁיִּנָּצֵל מִכָּל הַטָּעֻיּוֹת וְהָאוֹנָאוֹת הַבָּאִים עַל־יְדֵי הַמְדַמֶּה, כַּנַּ"ל. וְזֶה שֶׁמַּאֲמִין בְּהַצַּדִּיק הָאֱמֶת וּמַתְחִיל לְהִתְקָרֵב, אֲבָל אֵין הִתְקָרְבוּתוֹ בִּשְׁלֵמוּת - זֶה בְּחִינַת אוֹנָאָה פָּחוֹת מִשְּׁתוּת, כִּי אוֹנָאָה שְׁתוּת זֶה בְּחִינַת נֹגַהּ, שֶׁכָּלוּל מִשֵּׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה מִבְּחִינַת כָּשֵׁר וּפָסוּל, אָסוּר וּמֻתָּר, טָמֵא וְטָהוֹר, שֶׁשָּׁם כָּל הַבִּלְבּוּלִים וְהַטָּעֻיּוֹת, שֶׁכָּל הַתִּקּוּן וְהַבֵּרוּר עַל־יְדֵי הַצַּדִּיק שֶׁהוּא בְּחִינַת יוֹם הַשִּׁשִּׁי הַנַּ"ל, בְּחִינַת שִׁשִּׁי בְּסִיוָן וְכוּ', וְכַנַּ"ל.

אֲבָל מִי שֶׁאֵינוֹ מִתְקָרֵב אֵלָיו רַק עוֹמֵד עַל הַמִּשְׁקָל - שֶׁאֵינוֹ חוֹלֵק וְאֵינוֹ מִתְקָרֵב, זֶהוּ בְּחִינַת אוֹנָאָה שְׁתוּת, וְהוּא בְּסַכָּנָה גְּדוֹלָה, אִם לֹא יִשְׁתַּדֵּל לְהִתְקָרֵב בֶּאֱמֶת שֶׁלֹּא יִפֹּל, חַס וְשָׁלוֹם, לְרַע גָּמוּר. כִּי יָדוּעַ שֶׁנֹּגַהּ פְּעָמִים נִכְלָל בַּקְּדֻשָּׁה וּפְעָמִים לְהֵפֶךְ, אֲבָל כָּל זְמַן שֶׁהוּא בִּבְחִינָה זֹאת בִּבְחִינַת אוֹנָאָה שְׁתוּת - שֶׁאֵינוֹ מַכְרִיעַ לְכָאן וּלְכָאן - הוּא בִּבְחִינַת קָנָה וּמַחֲזִיר אוֹנָאָה, שֶׁכָּל הַתּוֹרָה וְהַמִּצְווֹת וּמַעֲשִׂים טוֹבִים שֶׁלּוֹ, שֶׁהֵם עִקַּר קִנְיַן הָאָדָם בֶּאֱמֶת בִּבְחִינַת (מִשְׁלֵי כג, כג): "אֱמֶת קְנֵה" וְכוּ', וּכְתִיב (שָׁם ד, ה): "קְנֵה חָכְמָה קְנֵה בִינָה". וְכָל אֵלּוּ הַקִּנְיָנִים יִתְקַיְּמוּ, רַק שֶׁיִּצְטָרֵךְ לְהַחֲזִיר הָאוֹנָאָה, כִּי יִצְטָרֵךְ תִּקּוּן וּבֵרוּר גָּדוֹל לְבָרֵר הַתּוֹרָה וּמִצְווֹת שֶׁלּוֹ מֵהָאוֹנָאָה וְהַטָּעֻיּוֹת שֶׁלּוֹ.

אֲבָל מִי שֶׁאוֹנָאָה שֶׁלּוֹ בִּבְחִינַת פָּחוֹת מִשְּׁתוּת, שֶׁזֶּהוּ מִי שֶׁיָּצָא קְצָת מִבְּחִינַת נֹגַהּ, שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁתוּת עַל־יְדֵי שֶׁהִתְחִיל לְהִתְקָרֵב לְהַצַּדִּיק־הָאֱמֶת, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה הַצַּדִּיק מַכְרִיעַ אוֹתוֹ בְּכָל פַּעַם אֶל הַטּוֹב וְאֶל הַקְּדֻשָּׁה, וְעַל־כֵּן הָאוֹנָאָה שֶׁלּוֹ בִּבְחִינַת פָּחוֹת מִשְּׁתוּת, עַל־כֵּן נִתָּן לִמְחִילָה, כִּי זֶה הַצַּדִּיק שֶׁנִּתְקָרֵב אֵלָיו הוּא בִּבְחִינַת (מִשְׁלֵי טז, יד): "אִישׁ חָכָם יְכַפְּרֶנָּה" כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּמָקוֹם אַחֵר (סִימָנִים ד, ח).

אֲבָל זֶה שֶׁטָּעוּתוֹ בִּבְחִינַת יָתֵר מִשְּׁתוּת שֶׁנָּפַל כָּל־כָּךְ עַד שֶׁחוֹלֵק עַל הַצַּדִּיק, שֶׁזֶּה בְּחִינַת יָתֵר מִשְּׁתוּת, בְּחִינַת נֹגַהּ שֶׁנִּכְלָל בַּקְּלִפָּה, רַחֲמָנָא לִצְלָן, שָׁם הוּא בְּחִינַת בִּטּוּל מִקָּח, שֶׁכָּל הַתּוֹרָה וּמִצְווֹת שֶׁלּוֹ כֻּלָּם בְּטֵלִים וְאֵין בַּקִּנְיָן שֶׁלּוֹ כְּלוּם. וּצְרִיכִין לַחֲזֹר וּלְתַקְּנָם מֵחָדָשׁ לְגַמְרֵי וּכְמוֹ שֶׁמְּבֹאָר עַל פָּסוּק (מִשְׁלֵי יט, ג): "אִוֶּלֶת אָדָם תְּסַלֵּף דַּרְכּוֹ וְעַל ה' יִזְעַף לִבּוֹ", שֶׁזֶּה שֶׁחוֹלֵק עַל הַצַּדִּיק הָאֱמֶת כָּל הַמִּצְווֹת שֶׁלּוֹ הֵם רַק כְּקוֹף בִּפְנֵי אָדָם וְכוּ'.

כִּי אֵין מַמָּשׁ בְּהַטּוֹב שֶׁלּוֹ כִּי אִם עַל־יְדֵי הַצַּדִּיק, כִּי יָדוּעַ לְכָל אֶחָד בְּעַצְמוֹ כַּמָּה וְכַמָּה פְּגָמִים וּפְנִיּוֹת יֵשׁ בְּהַמִּצְווֹת וְהַתּוֹרָה בְּעַצְמוֹ שֶׁל רֹב הָעוֹלָם, כִּי מֵחֲמַת מַעֲשֵׂיהֶם הָרָעִים גַּם הַטּוֹב שֶׁלָּהֶם מְקֻלְקָל הַרְבֵּה, אַךְ כְּשֶׁאֵינוֹ חוֹלֵק עַל כָּל פָּנִים עַל הַצַּדִּיק הָאֱמֶת, יִשָּׁאֵר לוֹ מֵהֶם אֵיזֶה בְּחִינַת קִנְיָן לָעוֹלָם הַבָּא בִּבְחִינַת 'קָנָה וּמַחֲזִיר אוֹנָאָה' הַנַּ"ל, מִכָּל שֶׁכֵּן וְכָל שֶׁכֵּן כְּשֶׁזּוֹכֶה לְהִתְקָרֵב אֵלָיו שֶׁאָז הַטָּעוּת נִתָּן לִמְחִילָה כַּנַּ"ל. אֲבָל כְּשֶׁחוֹלֵק עָלָיו, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת טָעוּת יוֹתֵר מִשְּׁתוּת, שֶׁנָּפַל לְרַע גָּמוּר, בְּחִינַת נֹגַהּ שֶׁנִּכְלָל בַּקְּלִפָּה, רַחֲמָנָא לִצְלָן, אֲזַי קִנְיָנוֹ בָּטֵל לְגַמְרֵי וְעָלָיו נֶאֱמַר (קֹהֶלֶת ה, יד): "כַּאֲשֶׁר בָּא כֵּן יֵלֵךְ וּמְאוּמָה לֹא יִשָּׂא בַעֲמָלוֹ", וְיִצְטָרֵךְ לִסְבֹּל מַה שֶּׁיִּסְבֹּל בְּכַמָּה גִּלְגּוּלִים עַד שֶׁהַצַּדִּיק יַחֲזֹר וִיתַקְּנוֹ מֵחָדָשׁ לְגַמְרֵי, אֲבָל קִנְיָנוֹ בְּעַצְמוֹ שֶׁקָּנָה בָּעוֹלָם הַזֶּה בָּטֵל לְגַמְרֵי, מֵאַחַר שֶׁנִּכְשַׁל עַל־יְדֵי מַעֲשָׂיו הָרָעִים וְגַסּוּתוֹ עַד שֶׁחָלַק עַל הַצַּדִּיק הָאֱמֶת, שֶׁכָּל בֵּרוּר הַמְדַמֶּה, שֶׁמִּשָּׁם כָּל הַטָּעֻיּוֹת הֵם עַל יָדוֹ, וְכַנַּ"ל:
