# א

> מקור: https://rabenu.app/books/hoshen-mishpat1/865/65/1/

בכל התורה כלה שלוחו של אדם כמותו (חשן משפט, סימן קפב, סעיף א). כי מבאר בהתורה 'תקעו תוכחה' בלקוטי תנינא סימן ח' - שעקר האמונה על־ידי ברור המדמה - שמתברר על־ידי בחינת רוח נבואה ורוח־הקדש וכו', ע ין שם.

וזה ידוע ומבאר כבר בדברינו כמה פעמים (הלכות ברכת הריח, הלכה ד', אות מ, ועוד), שעקר כלל כל התורה הקדושה הוא אמונה, כמו שכתוב (תהלים קיט, פו): "כל מצותיך אמונה", וכמו שאמרו רבותינו ז"ל (מכות כד.): 'בא חבקוק והעמידן על אחת' וכו'. ועל־כן בכל התורה שלוחו של אדם כמותו, כי עקר האמונה, שהיא כלל התורה, היא על־ידי ברור המדמה כנ"ל, והמדמה הוא בחינת שליח, כי המדמה הוא שליח השכל, כי השכל רחוק מכל ידיעות הגשמיות, רק על־ידי המדמה, שהוא כח של השכל, על־ידי־זה מגיע להשכל ידיעות תארי הגשמיות.

ועל־כן שם בבחינת המדמה - שם עקר הבחירה, כי בפנימיות השכל האמתי אין שום בחירה, כי פנימיות השכל האמתי רחוק מכל התאוות הגשמיות ומכל המדות, רק דבוק בשלמות בהשם־יתברך, רק מחמת שאין להשכל תפיסה בהגשמיות כי אם על־ידי כח המדמה, שהוא שליח השכל כנ"ל, על־ידי־זה כל כח הבחירה, כי בהמדמה יכולין להתאחז טעותים הרבה - על־ידי שהוא מדמה מלתא למלתא והוא בבחינת "עץ הדעת טוב ורע", כי שם בהמדמה עקר אחיזת הרע על־ידי הטעיות והשקרים שיש להם כח להתאחז בהמדמה, כמובן כל זה בכמה מקומות בדברינו (הלכות ברכת הריח, הלכה ד', אות יד).

ועקר תקון המדמה, ששם עקר הבחירה, הוא רק על־ידי רוח נבואה, שהוא כלל התורה, שעל־ידי־זה מתברר המדמה, שהוא ברור האמונה, שהיא עקר התורה, כנ"ל. ואז נכלל המדמה בהשכל, שזה עקר השלמות והתקון - שהמדמה יתקשר ויתבטל לגבי השכל האמתי, שזה אי אפשר כי אם על־ידי אמונה - שזוכין על־ידי נבואה ורוח־הקדש וכו', כנ"ל.

ועל־כן בכל התורה כלה שלוחו של אדם כמותו, כי זה כלל כל התורה שמתקימת על־ידי השליח דיקא, דהינו על־ידי כח המדמה שהוא שליח השכל - שכל מצוות התורה על ידו דיקא, כי כל המצוות הם בדברים גשמיים, כגון ציצית ותפלין וארבעה מינים וכו', כדי לקשר כל הגשמיות לשרשן, שזה עקר יסוד כל התורה - לקשר ולכלל הגשמיות בתכלית שרש הרוחניות - שיהיה נכלל הכל בשרשו בהשם־יתברך. וכל המצוות נעשין על־ידי המדמה, שהוא שליח השכל, כי השכל בעצמו רחוק מתארי הגשמיים רק השכל מצוה להמדמה שיעשה המצוות בגשמיות. ועל־כן באמת אין טעם על־פי שכל האנושי לשום מצוה, רק "כל מצותיך אמונה" (תהלים קיט, פו) - שאנו זוכין לאמונה שלמה שנטעו בנו אבותינו ורבותינו על־ידי רוח נבואה של משה רבנו, עליו השלום, רבן של כל הנביאים, ועל־ידי הרוח־הקדש והרוח נבואה של כל הצדיקים שבכל דור, ועל־ידי־זה מתברר האמונה ואנו מקימים כל המצוות, וכל מה שמקימים המצוות יותר - מתברר המדמה שמשם האמונה ביותר. ועל־ידי־זה אנו נכללים בשרש השכל הפנימי, בהשם־יתברך, בבחינת (הושע ב, כב): "וארשתיך לי באמונה וידעת את ה'". נמצא, שקיום התורה נעשה על־ידי בחינת שליח, שהוא המדמה כנ"ל. ועל־כן בכל התורה שלוחו של אדם כמותו, כי עקר קיום כל התורה הוא על־ידי בחינת שליח שהוא המדמה, כנ"ל: