# י

> מקור: https://rabenu.app/books/hoshen-mishpat1/865/65/10/

וזה שבאו אל אהרן ואמרו לו (שמות לב, א): קום עשה לנו אלהים, כי זה משה האיש לא ידענו מה היה לו. ועתה בוא וראה אתה המעין המסתכל בתורה בעין האמת, שמפרש כאן, שכל טעותם היה בענין הנ"ל - שלא השתדלו לחפש קדשת רבם משה כראוי, עד שנפלו לטעות כזה על־ידי הערב־רב, שמאחר שאינם יודעים מה היה לו למשה, על־כן רצו לעשות להם אלהים אחרים. ולא שתו אל לבם האמת, כי אדרבא, מאחר שמשה עשה להם טובות כאלה וגלה להם אלהותו יתברך בהתגלות נפלא ונורא כזה, בפרט בשעת מתן תורה. ואם עכשו נעלם מהם, אדרבא! זה לטובתם, כדי שישתדלו לחפש ולבקש את קדשת הרוח־הקדש שלו יותר ויותר, עד שיתבררו ביותר ויותר, כאשר היה באמת, שמשה עלה למרום כדי לקבל שארי מצוות התורה, כדי לתקנם ולבררם בשלמות יותר ויותר, רק הם היו צריכים לעמד על עמדם ולצפות לישועת ה', ולחפש ולבקש ולהתגעגע אחריו, עד שהיה חוזר ובא אליהם והיה מלמדם ומאיר בהם כל התורה, וכמו שעשה יהושע שעמד אצל ההר, והמתין שם על משה רבו, כמו שאמרו רבותינו ז"ל (רש"י יומא עו. דבור המתחיל 'זה יהושע'), והיה תולה עיניו למרום ומצפה רק שיחזר ויתגלה אליו, אבל בעוונותינו הרבים לא נזהרו בזה, עד שנכשלו כל־כך, שמשם כל החרבנות וכל הגליות, כי חזר ונמשך זהמת הנחש שמהם הכפירות של עכשו, שעל־ידי־זה אריכת הגלות בעוונותינו הרבים. ועקר התקון על־ידי צדיקי אמת שבכל דור, שיש להם איזה בחינת רוח־הקדש גם עכשו, כאשר האריך בזה בהתורה הנ"ל, אבל צריכין לחפש ולבקש אחריו מאד בכל עת, אפלו מי שכבר התחיל למצאו וכו', וכנ"ל: