# יג

> מקור: https://rabenu.app/books/hoshen-mishpat1/865/65/13/

ועל־כן כל מה שמסתלקין הצדיקים מן העולם ביותר, חס ושלום - צריכין לחפש ולבקש הרבה יותר, כי כל צדיק אמתי ותלמידו הוא בחינת 'משה ויהושע', כאשר שמעתי מפיו הקדוש. כי הצדיק הרבי האמתי הוא בחינת 'משה' שהוא רבן של ישראל והתלמיד הוא בחינת יהושע. וזה בחינת פני חמה ופני לבנה, כמו שאמרו רבותינו ז"ל (בבא־בתרא עה.): 'פני משה כפני חמה ופני יהושע כפני לבנה'. ועל־כן אחר הסתלקות של הצדיק הרבי האמתי - צריכין לחפש יותר, כי אחר הסתלקות הצדיק, שהוא בחינת חמה, אזי סהרא שלטא, שהוא בחינת התלמיד, שהוא בחינת פני יהושע כפני לבנה. והלבנה מתמעטת ומתמלאת בכל עת, והכל כפי עבודת בני ישראל.

כי זה ידוע, שכל עבודתנו הוא למלאת פגימת הלבנה וכו', ועקר מלוי ותקון הלבנה מפגימתה הוא על־ידי הבקשה והחפוש הנ"ל אחרי הצדיק האמת, שזהו בחינת "ובקשו את ה' אלקיהם ואת דוד מלכם" שאומרים בעת קדוש הלבנה, כמו שאנו מבקשים בסוף ברכת קדוש הלבנה: ויהי רצון מלפניך למלאת פגימת הלבנה וכו', ויקים ובקשו וכו', וכנ"ל. על־כן אחר הסתלקות הצדיק, שאז הוא בחינת שליטת הלבנה - צריכין לחפש ולבקש יותר היכן נמצא קדשת רוח־הקדש של הרבי האמת שהוא בחינת 'משה', שהוא בחינת פני חמה, כי הלא גם בחיי הצדיק היו צריכין לבקשו מאד, אף־על־פי שבהחמה אין בה שום מעוט, אף־על־פי־כן לפעמים היא מתכסית על־ידי עננים המחשיכין אור החמה, הינו שלפעמים נתכסה ונעלם אור הצדיק הרבי האמת שהוא בחינת חמה על־ידי בחינת העננין דמכסין על עינין, שהם בחינת קלפת עשו וישמעאל, שמהם נמשכין כל מיני התנגדות והסתרות של הצדיק האמת, שעל־ידי־זה אין יודעין ממנו. ואפלו מי שזוכה לבוא אצלו - צריך יגיעות לקבל ממנו מה שצריך וכו', וכנ"ל (אות י). אבל בודאי אחר הסתלקותו צריכין לבקש אור קדשת השארתו יותר ויותר מאחר שאז הוא בחינת שליטת הלבנה שמתמעטת ומתמלאת והכל כפי תקון או קלקול, חס ושלום, על־ידי מעשי בני אדם כידוע ומובן בזהר הקדוש (נח עג:). ועל־כן אז צריכין בקשה וחפוש יותר ויותר אחר אור הצדיק האמת עד שיוציא בחינת הלבנה מכסויה ופגימתה והעלמתה.

וכמובא בזהר הקדוש (ויקרא מה:) על פסוק (תהלים פא, ד): "תקעו בחדש שופר בכסא ליום חגנו" - סהרא כד אתכסיא על־ידי חובין, כדין אמרה: "אל תראוני שאני שחרחרת" (כאשר הירח מתכסה על ידי עונות ישראל אז היא אומרת אל תראוני וכו'), שזהו בחינת ראש־השנה, שהוא בעת דאתכסיא סהרא - שמתקנים בחינת פגימת הלבנה על־ידי התקיעות, בחינת "תקעו וכו', בכסא" וכו'. וכמו שאמרו רבותינו ז"ל בגמרא (ראש השנה ח.): 'איזהו חג שהחדש שהוא הלבנה מתכסה בו? הוי אומר זה ראש־השנה'. על־כן תקון זה הנ"ל נעשה בראש־השנה ביותר, אבל צריכים לחפש בכל השנה עד שיזכה בראש־השנה להתקרב לצדיק אמתי כזה - שקבל הארת בחינת הרוח־הקדש של רבו, כדי שיזכה לשלמות האמונה וכו', וכנ"ל. וזהו בחינת שבועות גם־כן, כי שבועות וראש־השנה הם בחינה אחת, כמו שמזכירין בראש־השנה בברכת שופרות השופר של קבלת התורה, כמו שאומרין: "אתה נגלית" וכו', הינו כנ"ל: