# טו

> מקור: https://rabenu.app/books/hoshen-mishpat1/865/65/15/

וְזֶהוּ (תְּהִלִּים קיט, עו): תָּעִיתִי כְּשֶׂה אֹבֵד בַּקֵּשׁ עַבְדֶּךָ - כִּי הָאָדָם שֶׁהוּא בִּבְחִינַת אֲבֵדָה מֵרַבּוֹ כַּנַּ"ל, אַף־עַל־פִּי שֶׁכָּל הָאֲבֵדוֹת נִקְרָאִים עַל שֵׁם הָאוֹבְדָהּ, מֵחֲמַת שֶׁאֵין בְּהָאֲבֵדָה דַּעַת לְהָבִין שֶׁנֶּאֶבְדָה, אַף־עַל־פִּי־כֵן הָאָדָם יֵשׁ לוֹ בְּחִירָה, וְצָרִיךְ לָשׂוּם אֶל לִבּוֹ שֶׁהוּא כְּשֶׂה אוֹבֵד - שֶׁנִּקְרָא שֶׂה אוֹבֵד עַל שֵׁם הָאוֹבְדָהּ, מֵחֲמַת שֶׁכְּבָר נִתְרַחֵק כָּל־כָּךְ עַד שֶׁכִּמְעַט אֵין לוֹ דַּעַת לְהָבִין שֶׁנֶּאֱבַד וְנִתְרַחֵק מֵהַצַּדִּיק, אֲבָל אַף־עַל־פִּי־כֵן כָּל זְמַן אֲשֶׁר הוּא חַי וּמַרְגִּישׁ בְּעַצְמוֹ אֵיזֶה חִיּוּת כָּל שֶׁהוּא - צָרִיךְ לִצְעֹק עַל כָּל פָּנִים זֶה בְּעַצְמוֹ: תָּעִיתִי כְּשֶׂה אֹבֵד, עַד שֶׁאֵין לִי דַּעַת כְּלָל לְהֵיכָן נֶאֱבַדְתִּי וְנִתְרַחַקְתִּי מִבַּעַל הָאֲבֵדָה, אֲבָל אֲנִי מְבַקֵּשׁ וּמִתְחַנֵּן בַּקֵּשׁ עַבְדֶּךָ וְכוּ' - הַיְנוּ בַּקֵּשׁ אַתָּה אֶת עַבְדֶּךָ עַד שֶׁתִּמְצָאֵנִי, כִּי אֲנִי נִתְרַחַקְתִּי כָּל־כָּךְ עַד שֶׁאֵין בִּי דַּעַת כְּמוֹ שֶׂה אוֹבֵד (וְעַיֵּן בְּמָקוֹם אַחֵר מַה שֶּׁמְּבֹאָר בְּסִימָן ר"ו עַל פָּסוּק זֶה 'תָּעִיתִי' וְכוּ', עַיֵּן שָׁם וּתְצָרְפוֹ לְכָאן). וְאָז כְּשֶׁיִּצְעַק וְיִתְחַנֵּן כָּךְ בֶּאֱמֶת כַּמָּה פְּעָמִים - יִהְיֶה נֶחֱשָׁב גַּם־כֵּן שֶׁמְּבַקֵּשׁ וּמְחַפֵּשׂ אֶת הַצַּדִּיק וְאָז יִזְכֶּה לְמָצְאוֹ, כִּי רַחֲמֵי הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ וְרַחֲמֵי הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים אֵינָם כָּלִים לְעוֹלָם: