# יט

> מקור: https://rabenu.app/books/hoshen-mishpat1/865/65/19/

וְזֶהוּ בְּחִינַת" (מְלָכִים־ב' יג, יד): "וֶאֱלִישָׁע חָלָה אֶת חָלְיוֹ אֲשֶׁר יָמוּת בּוֹ", וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (סַנְהֶדְרִין קז:): 'שְׁלֹשָׁה חֳלָאִים חָלָה אֱלִישָׁע, אֶחָד שֶׁדָּחָה אֶת גֵּחֲזִי וְאֶחָד שֶׁגֵּרָה דֻּבִּים בְּתִינוֹקוֹת וְאֶחָד שֶׁמֵּת בָּהּ'.

וְהַכֹּל אֶחָד, כִּי זֶה בָּזֶה תָּלוּי, כִּי אֱלִישָׁע שֶׁהָיָה נָבִיא גָּדוֹל מְאֹד, אַף־עַל־פִּי־כֵן גִּלּוּ לָנוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל שֶׁשָּׁגָה בָּזֶה שֶׁדָּחָה אֶת גֵּחֲזִי בִּשְׁתֵּי יָדַיִם, כִּי בְּעִנְיַן הַבַּקָּשָׁה וְהַחִפּוּשׂ הַנַּ"ל אַחַר הַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁיֵּשׁ לוֹ בְּחִינַת רוּחַ־הַקֹּדֶשׁ - יֵשׁ בָּזֶה עַמְקוּת הַרְבֵּה מְאֹד, כִּי הַמְּנִיעוֹת לָזֶה מִתְפַּשְּׁטִים וּמִשְׁתַּטְּחִים מְאֹד, הָעִקָּר מִצַּד פְּגַם הַמְקַבְּלִים, אֲבָל פְּגַם הֲמוֹן בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הַצְּרִיכִים לְחַפֵּשׂ וּלְבַקֵּשׁ וּלְקַבֵּל קְדֻשַּׁת הַצַּדִּיק מִתְגַּבֵּר לִפְעָמִים כָּל־כָּךְ, חַס וְשָׁלוֹם, עַד שֶׁגּוֹרְמִים גַּם אֵיזֶה שְׁגִיאָה לְהַצַּדִּיק הָרַבִּי הָאֲמִתִּי בְּעַצְמוֹ, עַד שֶׁהוּא גַּם הוּא נֶעְלָם מִמֶּנּוּ הַדֶּרֶךְ אֵיךְ יוּכַל לְתַקֵּן אֶת יִשְׂרָאֵל. וּבָזֶה יֵשׁ דְּבָרִים נִסְתָּרִים הַרְבֵּה, וְכַמּוּבָן קְצָת מִזֶּה בְּהַתּוֹרָה 'קַרְטָלִיתָא' (סִימָן יח) וּבִמְקוֹמוֹת אֲחֵרִים, וּבִפְרָט בְּכַמָּה שִׂיחוֹת וְכוּ'.

וְזֶה בְּחִינַת כָּל הַטַּעֲנוֹת וְהַוִּכּוּחִים שֶׁהָיָה בֵּין הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא וּמֹשֶׁה רַבֵּנוּ, שֶׁהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ בָּרוּךְ הוּא הִפְצִיר הַרְבֵּה בְּמֹשֶׁה שֶׁיֵּלֵךְ בִּשְׁלִיחוּתוֹ לִגְאֹל וּלְתַקֵּן אֶת יִשְׂרָאֵל, וּמֹשֶׁה מֵאֵן בְּמֵאוּן אַחַר מֵאוּן, וְהַכֹּל בִּבְחִינַת הַנַּ"ל, מֵחֲמַת שֶׁיָּדַע שֶׁהוּא דָּבָר קָשֶׁה וְכָבֵד מְאֹד מְאֹד, כִּי יָדַע שֶׁבְּקָרוֹב יְקַלְקְלוּ וְכוּ', וּמֵחֲמַת זֶה אָמַר (שְׁמוֹת ד, א): וְהֵן לֹא יַאֲמִינוּ לִי. וְאָמַר (שָׁם ג, יא): מִי אָנֹכִי כִּי אֵלֵךְ אֶל פַּרְעֹה וְכִי אוֹצִיא אֶת יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרָיִם. כִּי רָאָה שֶׁיִשְׂרָאֵל עֲדַיִן אֵין אֱמוּנָתָם שְׁלֵמָה מֵעֹצֶם זֻהֲמַת מִצְרַיִם, שֶׁהוּא פְּגַם הַמְדַמֶּה שֶׁנֶּאֱחַז בָּהֶם כָּל־כָּךְ.

וְגַם תָּלָה הַדָּבָר בְּקַטְנוּתוֹ, שֶׁהוּא אֵין בּוֹ כֹּחַ לְבָרֵר וּלְתַקֵּן הַמְדַמֶּה שֶׁלָּהֶם לְהוֹצִיאָם מִפְּגַם אֱמוּנָתָם, וְעַל־כֵּן אָמַר וְהֵן לֹא יַאֲמִינוּ לִי - שֶׁטָּעַן שְׁתֵּי טַעֲנוֹת, שֶׁמִּצִּדָּם וּמִצִּדּוֹ קָשֶׁה לְהַכְנִיס בָּהֶם הָאֱמוּנָה. וְזֶה וְהֵן דַּיְקָא, לֹא יַאֲמִינוּ לִי דַּיְקָא, כִּי הֵם פְּגוּמִים מִזֻּהֲמַת מִצְרַיִם כַּנַּ"ל, וַאֲנִי אֵין בְּכֹחִי לַעֲזֹר, כִּי הָיָה עָנָו בְּעֵינָיו מְאֹד, אֲבָל הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ הִקְפִּיד עַל זֶה, וְאָמַר (שְׁמוֹת ד, ו): הָבֵא נָא יָדְךָ בְּחֵיקֶךָ וְכוּ', וַיּוֹצִאָהּ וְהִנֵּה מְצֹרַעַת וְכוּ'. וְכֵן נֶהְפַּךְ הַמַּטֶּה לְנָחָשׁ וְכוּ'. וְדָרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (תַּנְחוּמָא שְׁמוֹת כג) וּמוּבָא בְּפֵרוּשׁ רַשִׁ"י, שֶׁבְּכָל זֶה רָמַז לוֹ שֶׁפָּגַם בְּלָשׁוֹן הָרָע שֶׁדִּבֵּר עַל יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ"י שָׁם, הַיְנוּ שֶׁרָמַז לוֹ, שֶׁמַּה שֶׁהוּא מְמָאֵן כָּל־כָּךְ, הוּא מֵחֲמַת שֶׁגַּם הוּא בְּעֹצֶם נוֹרְאוֹת קְדֻשָּׁתוֹ עֲדַיִן יֵשׁ בּוֹ אֲחִיזַת פְּגַם לָשׁוֹן הָרָע, שֶׁהוּא בְּחִינַת פְּגַם הַמְדַמֶּה כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּהַתּוֹרָה "וַיְהִי מִקֵּץ" (סִימָן נד), עַיֵּן שָׁם. הַיְנוּ שֶׁזֶּה שֶׁאוֹמֵר (שְׁמוֹת ד, א): "וְהֵן לֹא יַאֲמִינוּ לִי" - זֶה נִמְשַׁךְ מִפְּגַם הַמְדַמֶּה שֶׁנִּפְגַּם כָּל־כָּךְ בַּעֲוֹנוֹתֵינוּ, עַד שֶׁנּוֹגֵעַ אֵיזֶה שְׁגִיאָה דַּקָּה מִמֶּנּוּ גַּם בְּהַצַּדִּיק הָאֱמֶת בְּעַצְמוֹ - עַד שֶׁאֵינוֹ מַאֲמִין בְּעַצְמוֹ שֶׁיֵּשׁ לוֹ כֹּחַ לְתַקֵּן אֶת יִשְׂרָאֵל.

וְזֶהוּ גַּם־כֵּן מוֹפֵת הַמַּיִם שֶׁנֶּהְפְּכוּ לְדָם, כִּי הַדָּם זֶה עִקַּר הִתְגַּבְּרוּת הַמְדַמֶּה, שֶׁהוּא מִתְגַּבֵּר עַל־יְדֵי הַדָּמִים, כַּמּוּבָא, שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה נִקְרָא מְדַמֶּה עַל שֵׁם הַדָּמִים וְכוּ', וְזֶהוּ כָּל עִנְיַן הַדָּמִים שֶׁנִּזְכַּר בְּכַוָּנַת פֶּסַח, שֶׁכָּל אֲחִיזַת מִצְרַיִם הָיָה בְּהַדָּמִים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּכַּוָּנוֹת (פְּרִי־עֵץ־חַיִּים, חַג הַמַּצּוֹת, פֶּרֶק א) עַל פָּסוּק (יְחֶזְקֵאל ד, יג): "וָאֹמַר לָךְ בְּדָמַיִךְ חֲיִי" וְכוּ', הַיְנוּ בְּחִינַת פְּגַם הַמְּדַמֶּה, שֶׁזֶּה עִקַּר גָּלוּת מִצְרַיִם, כַּנַּ"ל, שֶׁהָיָה נֶאֱחַז בְּהַדָּמִים שֶׁלֹּא נִזְדַּכְּכוּ אָז, וְעַל־כֵּן הֶרְאָה לְמֹשֶׁה זֹאת בְּמוֹפֵת הַדָּם - שֶׁצְּרִיכִין לְהַעֲנִישׁ אֶת הַמִּצְרִים בְּדָם - לַהֲפֹךְ כָּל הַמַּיִם שֶׁלָּהֶם לְדָם, לְהַרְאוֹת לָהֶם שֶׁאֵין לְהַחֲכָמִים שֶׁלָּהֶם שׁוּם דַּעַת וְשֵׂכֶל אֲמִתִּי.

כִּי הַמַּיִם שֶׁהוּא בְּחִינַת הַדַּעַת כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (יְשַׁעְיָה יא, ט): "כִּי תִמָּלֵא הָאָרֶץ דֵּעָה לָדַעַת אֶת ה' כַּמַּיִם" וְכוּ', אֶצְלָם נִפְגַּם כָּל הַדַּעַת הַזֶּה עַד שֶׁנִּתְהַפֵּךְ לְדָם, שֶׁהוּא בְּחִינַת פְּגַם הַמְדַמֶּה שֶׁנֶּאֱחָז בְּהַדָּמִים רָעִים שֶׁלֹּא נִזְדַּכְּכוּ מֵחֲמַת רִבּוּי תַּאֲווֹתֵיהֶם הָרָעוֹת. וְכָל הַגְּאֻלָּה תָּלוּי בָּזֶה, שֶׁהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ יַשְׁפִּיעַ נְבוּאָתוֹ וְרוּחַ קָדְשׁוֹ עַל מֹשֶׁה בְּהַשְׁפָּעָה גְּדוֹלָה כָּל־כָּךְ עַד שֶׁבְּתֹקֶף קְדֻשָּׁתוֹ יְבָרֵר הַמְדַמֶּה שֶׁל כָּל יִשְׂרָאֵל וְכַנַּ"ל. וְאַף־עַל־פִּי שֶׁאַחַר־כָּךְ יִפְגְּמוּ עַל־יְדֵי חֵטְא הָעֵגֶל וּשְׁאָר הַנִּסְיוֹנוֹת עַד שֶׁיִּגְרְמוּ מַה שֶּׁיִּגְרְמוּ חֻרְבַּן בַּיִת רִאשׁוֹן וּבַיִת שֵׁנִי, אַף־עַל־פִּי־כֵן אַתָּה מֻכְרָח לֵילֵךְ בִּשְׁלִיחוּתָם, כִּי תִּפְעֹל הַרְבֵּה לְטוֹבָה, כִּי הַתּוֹרָה שֶׁתִּתֵּן לְיִשְׂרָאֵל - תִּתְקַיֵּם לָנֶצַח, וְאִם יִהְיֶה נַעֲשֶׂה מַה שֶּׁנַּעֲשֶׂה, אַף־עַל־פִּי־כֵן הַתּוֹרָה תִּתְקַיֵּם בְּכָל דּוֹר וָדוֹר עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת בַּעֲלֵי רוּחַ־הַקֹּדֶשׁ שֶׁיִּהְיוּ בְּכָל דּוֹר - שֶׁיַּמְשִׁיכוּ קְדֻשַּׁת קִיּוּם הַתּוֹרָה מִדּוֹר לְדוֹר לָנֶצַח.

וְאַף־עַל־פִּי־כֵן מֵאֵן מֹשֶׁה אַחַר־כָּךְ, וְאָמַר (שְׁמוֹת ד, יג): "שְׁלַח נָא בְּיַד תִּשְׁלָח", וְדָרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (פִּרְקֵי דְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר פֶּרֶק לט): 'יוֹדֵעַ אֲנִי שֶׁאֵינִי גּוֹאֲלָם לֶעָתִיד'. וְאָז (שְׁמוֹת ד, יד): "וַיִּחַר אַף ה' בְּמֹשֶׁה" וְהֻכְרַח לֵילֵךְ. כִּי בֶּאֱמֶת כְּמוֹ שֶׁהָעוֹלָם צְרִיכִין לְחַפֵּשׂ אֶת הַצַּדִּיק - כְּמוֹ כֵן צָרִיךְ גַּם הַצַּדִּיק בְּעַצְמוֹ לְחַפֵּשׂ אֶת עַצְמוֹ וְאֶת יִשְׂרָאֵל, כִּי גַּם הַצַּדִּיק אֵינוֹ יוֹדֵעַ מֵעַצְמוֹ, בִּפְרָט בְּדָבָר גָּדוֹל וְעָמֹק כָּזֶה לַעֲזֹר אֶת יִשְׂרָאֵל - לְבָרֵר הַמְדַמֶּה שֶׁלָּהֶם, כִּי לְבַעַל־בְּחִירָה קָשֶׁה מְאֹד לַעֲזֹר, כַּמְבֹאָר בִּדְבָרֵינוּ כַּמָּה פְּעָמִים (חַיֵּי־מוֹהֲרַ"ן סִימָן קצז; עַיֵּן הֲלָכוֹת בִּרְכַּת־הַשַּׁחַר הֲלָכָה ה, אוֹת מו).

עַל־כֵּן מֵאֵן מֹשֶׁה וְאָמַר (שְׁמוֹת ד, יג): "שְׁלַח נָא בְּיַד תִּשְׁלָח", מֵאַחַר שֶׁאֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁעִקַּר גְּמַר הַגְּאֻלָּה הָאַחֲרוֹנָה לֹא יִהְיֶה עַתָּה עַל יָדִי, וְהֵשִׁיב לוֹ הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ, אַדְּרַבָּא, עַתָּה שֶׁאַתָּה יוֹדֵעַ הָאֱמֶת כָּל־כָּךְ, עַל־כֵּן מֵחֲמַת זֶה דַּיְקָא - אַתָּה צָרִיךְ לֵילֵךְ וְתַצְלִיחַ בִּשְׁלִיחוּתִי, כִּי מֵאַחַר שֶׁאַתָּה יוֹדֵעַ שֶׁגַּם אַתָּה צָרִיךְ לְחַפֵּשׂ וּלְבַקֵּשׁ לְהַלָּן יוֹתֵר - זֶהוּ עִקַּר הַשְּׁלֵמוּת. עַל־כֵּן "לֵךְ וְאָנֹכִי אֶהְיֶה עִמָּךְ", וְתַצְלִיחַ הַרְבֵּה בִּשְׁלִיחוּתִי וְתִגְאָלֵם, וְתִתֵּן לָהֶם הַתּוֹרָה שֶׁתִּתְקַיֵּם לָנֶצַח. וְאִם יִהְיֶה אַחַר־כָּךְ מַה שֶּׁיִּהְיֶה - סוֹף כָּל סוֹף יֻגְמַר הַתִּקּוּן עַל־יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ, עַל־יְדֵי שֶׁיִּמָּצְאוּ כְּשֵׁרִים וּתְמִימִים בְּכָל דּוֹר וָדוֹר, שֶׁהֵם בְּחִינַת בְּנֵי לֵוִי הַנִּלְוִים אֶל ה' וְאֶל הַצַּדִּיק הָאֲמִתִּי בֶּאֱמֶת, שֶׁהֵם יְחַפְּשׂוּ וִיבַקְּשׁוּ אֶת קְדֻשַּׁת הַצַּדִּיק הֶאֱמֶת בְּכָל דּוֹר, עַד שֶׁיִּמְצְאוּ קְדֻשָּׁתוֹ בְּכָל פַּעַם, וְעַל־יְדֵי־זֶה יֻגְמַר הַתִּקּוּן וְכוּ', וְכַנַּ"ל: