# כב

> מקור: https://rabenu.app/books/hoshen-mishpat1/865/65/22/

וזה בעצמו בחינת מה שכתוב אצל אלישע כשנסתלק ממנו אליהו לשמים (מלכים־ב' ב, ח): ויכה את המים ויאמר איה ה' אלקי אליהו, אף הוא ויכה את המים ויחצו וכו'. ויאמרו נחה רוח ה' על אלישע וכו'. כי אלישע בקש וחפש את קדשת אליהו רבו כראוי גם אחר הסתלקותו, ואמר איה ה' אלקי אליהו וכו', וזכה באמת שחצה את המים בנס גדול כל־כך וגלה אמונת אלקותו יתברך בעולם ונחה עליו רוח אליהו וכו', אבל שאר בני הנביאים אמרו: "ילכו נא ויבקשו את אדניך" וכו' (שם טז). ואמרו רבותינו ז"ל (תוספתא סוטה, יב, ה): 'מכאן, שהתחיל רוח־הקדש להסתלק מהם כשנסתלק אליהו לשמים'. הינו כנ"ל, כי בני הנביאים התפלאו איך שיך שיסתלק ויתעלם אליהו שהיה גדול בנבואה כל־כך, ואמרו שבודאי הוא נמצא עדין בעולם. והפצירו באלישע שישלח אנשים לבקשו, והכרח אלישע למלאת רצונם לשלח לבקשו, שלא יאמרו וכו', כמו שאמרו רבותינו ז"ל (שם), אבל בקשו ולא מצאו, כי באמת שגו בני הנביאים הרבה בזה, אף־על־פי שהיו נביאים ובעלי רוח־הקדש, כי לא כך צריכין לבקש, רק צריכין להתחנן הרבה לפני השם־יתברך ולבקש ולחפש קדשתו על־ידי למוד תורתו הקדושה ועל־ידי תפלות ותחנונים וצעקות הרבה, כמו שכתוב (ישעיה סג, יא): "ויזכר ימי עולם משה עמו איה המעלם מים" וכו' וכנ"ל, ואז דיקא יוכל למצא קדשת רוח קדשו, כמו שעשה אלישע, שאמר: "איה ה' אלקי אליהו" וכו', וזכה באמת שנחה עליו רוח אליהו, וכנ"ל: