# כד

> מקור: https://rabenu.app/books/hoshen-mishpat1/865/65/24/

וזה בחינת חשמל שהוא בחינת לבושין, כי ' מלבוש ' בגימטריא ' חשמל ' (עץ־חיים שער מט, פרק ב), כי כל השגת הנבואה של הנביאים היה על־ידי בחינת תקון המרכבה, שהוא בחינת המרכבה שראה יחזקאל וכן ישעיה, כמו שאמרו רבותינו ז"ל (חגיגה יג:): 'כל מה שראה יחזקאל ראה ישעיה' וכו', וכן כל הנביאי אמת. ועקר השגת המרכבה היה מתוך החשמל, כמבאר שם בפסוק, כי קדם החשמל ראה "רוח סערה וענן גדול ואש מתלקחת ונגה לו סביב" (יחזקאל א, ד), שכל זה הם בחינת הקלפות הקודמין ומסבבין לפרי, שהם בחינת בלבולי המדמה, שהם בחינת כמה וכמה מיני מחשבות רעות, ובלבולים וכפירות וסברות חיצוניות ושקרים וכזבים של המחקרים והמכשפים, שמהם משתלשלים כמה וכמה מיני בלבולי אמונה לשאר בני אדם, וכלם נמשכין מבחינת המרכבה דסטרא אחרא, שהם בחינת רוח סערה וענן גדול וכו'.

ועקר יניקתם על־ידי בחינת "ונגה לו סביב" - שהוא בחינת הקלפה שמערב טוב ורע, ששם הברור קשה מאד, כידוע. ומי שנפתה אחריה, חס ושלום, יכול לפל לבחינת שלש קלפות הטמאות לגמרי שהם "רוח סערה" וכו', וכל זה בחינת בלבול המדמה שיש בו כמה וכמה בחינות, יש בלבולים שהם בבחינת 'נגה' שמערב טוב ורע, ויש בלבולים שהם בחינת רוח סערה וכו', בחינת קלפות הטמאות לגמרי, שהם בחינת כפירות גמורות, רחמנא לצלן, והכל כפי מעשיו וכפי מדותיו - שכלם בבחינת המדמה כנ"ל, וכמו כן באים עליו הבלבולים הנ"ל, וכן להפך, כי זה תלוי בזה.

כי כל מה שמתבלבל מחשבתו בבלבולי המדמה הנ"ל ביותר - כמו כן נופל למעשים מקלקלים יותר וכן חוזר חלילה, חס ושלום, עד שיכול לבוא למה שיבוא - לאבד את עולמו לגמרי, חס ושלום, ועקר התקון על־ידי בחינת רוח־הקדש של צדיקי אמת - שיונקים מרוח־הקדש של משה רבנו, עליו השלום, שקבלו כל ישראל בשעת מתן תורה - שעל־ידי־זה עקר ברור ותקון המדמה שהוא תקון האמונה, כנ"ל.

ואלו הצדיקי אמת בחינת נביאי אמת - נכנסין ויוצאין בשלום מכל אלו בלבולי המדמה שהם בחינת המרכבה דסטרא אחרא, בחינת "רוח סערה" וכו', הנ"ל, עד שמשיגין בחינת החשמ"ל, שהוא בחינת שרש הלבושין דקדשה, שמתוכם משיגין כל מעשה מרכבה דקדשה, שהם עקר בחינת "וביד הנביאים אדמה", בחינת הדמיונות המבררים האמתיים שמשיגין הנביאים, שעל־ידי־זה מתברר המדמה, כנ"ל.

וכל החכמות של המחקרים, אפלו מה שחוקרים חקירות האלהות שנקרא אצלם שכל העיוני - כלם בכח המדמה המבלבל שלהם מחמת קלקול מעשיהם, כי לא קבלו את התורה ועדין הם מזהמים בזהמת הנחש, כי אמתת שכל העיוני שהוא השגת אלהות באמת - אין משיגין כי אם הצדיקים שקדשו את גופם בקדשה גדולה, עד שזכו לבחינת רוח נבואה רוח־הקדש באמת. ושאר כל בני אדם צריכין רק לקבל מהם ככל אשר יורו אותנו, וצריכין לבקש צדיק כזה מאד וכנ"ל, כי רק הם יודעים להלביש השגת אלהותו בצמצומים רבים וכו', שעל־ידי־זה מבררין המדמה בבחינת "וביד נביאים אדמה", שעל־ידי־זה עקר האמונה, כנ"ל: