# כה

> מקור: https://rabenu.app/books/hoshen-mishpat1/865/65/25/

וזה בחינת נסיעות לדרכים, ועל־כן רב המשא־ומתן נעשה על־ידי נסיעות, כי רב הנסיעות הם על־ידי בהמות שורים וחמורים וסוסים, שבהם התגברות המדמה, כידוע. וצריך כל אדם לזכר את ה' בנסיעתו בדרך, כמו שכתוב בפרשת "שמע ישראל" שהוא אמונת היחוד - "ודברת בם בשבתך בביתך ובלכתך בדרך" וכו' (דברים ו, ז), הינו שיכון בנסיעתו בשביל התכלית הנצחי, כגון במשא־ומתן שנוסע להרויח ממון כדי שיתן צדקה [כמו שמובא במקום אחר בהתורה 'האי מאן דאזל למינסיב' סימן כ"ט עין שם]. מכל שכן כשנוסע לדבר שבק דשה, בפרט כשנוסע להתקרב לצדיק אמת לשם שמים, ואזי על־ידי נסיעתו מתקן תקון גדול, כי מעלה כח הבהמיות שהוא כח המדמה שהוא בחינת כח הבהמיות שנושאין אותו, מעלה הכל לשרש השכל האמתי, מאחר שפנימיות כונת נסיעתו בשביל השם־יתברך ותורתו הקדושה. נמצא, שמעלה ומקשר וכולל המדמה בהשכל האמתי שזה עקר עבודת האדם כנ"ל (באותיות א־ג). וזה שכתב רבנו ז"ל במקום אחר (סימן מ), שעל־ידי הנסיעות בקדשה - מתקן פגם האמונה, כי על־ידי הנסיעות מעלה ומברר המדמה שהוא כח הבהמיות, שעל־ידי־זה עקר תקון האמונה, כנ"ל.

וגם כשהולך ברגליו נתתקן בחינה זאת, כי הרגלין בחינת מדרגה התחתונה, בחינת עשיה, בחינת מדמה, וכשמכון בהלוכו בדרך לשם שמים באמת - אזי מעלה את בחינת רגלין שהם בחינת מדמה אל השכל, בבחינת (בראשית כט, א): "וישא יעקב את רגליו", בחינת 'לבו נשא את רגליו', הינו בחינת 'לב מבין', בחינת 'השכל' נושא את הרגלין בחינת 'המדמה', שיעלה ויכלל בהשכל וכנ"ל. וזה בחינת (תהלים כו, יב): רגלי עמדה במישור - הינו בחינה הנ"ל על־ידי־זה במקהלים אברך ה', כי כל הברכות והשבחים והתארים שמברכין ומשבחין אותו יתברך - כלם על־ידי ברור המדמה, כמו שכתוב שם בהתורה הנ"ל: