# כז

> מקור: https://rabenu.app/books/hoshen-mishpat1/865/65/27/

כי בענין בלבול המדמה כלול כל התאוות, הן תאוה הנ"ל, הן תאות ממון וחסרון הבטחון וטרדת הפרנסה. והכל הוא בחינת פגם האמונה, והכל תלוי זה בזה, ואין יודעין מהיכן ההתחלה, ועל־כן קשה מאד לתקן. ואי אפשר לתקן כי אם על־ידי הצדיק האמת שיש לו בחינת רוח־הקדש וכו', כנ"ל. ובלבד שיבקש אותו מאד עד שימצאנו, ואפלו אחר־כך צריך לבקש עוד הרבה בכל פעם וכו', וכנ"ל, עד שיזכה לאמונה שלמה ביותר בכל פעם עד שיתתקן בשלמות וכו', וכנ"ל. ועל־כן נקרא הבטחונות של שוא והבל בשם 'סוס', כמו שכתוב (תהלים כ, ח): "אלה ברכב ואלה בסוסים, ואנחנו בשם ה' אלהינו נזכיר". וכתיב (שם קמז, י): "לא בגבורת הסוס יחפץ" וכו'. וכתיב (שם לג, יז): "שקר הסוס לתשועה" וכו'.

כי בחינת 'סוס' הוא בחינת תקף זהמת המדמה, בחינת זהמת מצרים שנאמר בהם (ישעיה לא, א): "הוי הירדים מצרים לעזרה ועל סוסים ישענו" וכו', שמשם נמשך פגם תאות ממון שרודף אחר הממון ביגיעות יתרות בחנם, ועושה מהטפל עקר ומהעקר טפל, שתולה העקר בהסבות, שהם הנסיעות והטרחות של המשא־ומתן ושוכח בהשם־יתברך, ואפלו כשמזכירין אותו בהשם־יתברך ובתכליתו הנצחי הוא אומר: הלא כתיב (דברים טו, יח): "וברכך בכל אשר תעשה" שדרשו חכמינו ז"ל (מדרש תהלים קלו), שלא יהא יושב בטל וכו'. ואינו משים אל לבו לבלי להטעות את עצמו, כי בודאי האמת הוא שצריכין איזה עסק, אבל חלילה להפך הדבר לעשות מהסבה של העסק עקר, ולרדף אחר המשא־ומתן ביגיעות וטלטולים וסכנות בגוף ונפש כאלה, ומתורה ותפלה עושה טפל, עד שהרבה משליכים עסק התורה לגמרי אף־על־פי שבנעוריהם היו לומדים מפלגים וכו', עד שכמעט שוכחים גם את התפלה וכו', בפרט בדורות הללו השם־יתברך ירחם. וכל זה בכלל דברי הזהר הקדוש שהזהיר שלא יהיה הרוכב טפל להסוס, רק הסוס יהיה טפל להרוכב וכנ"ל.

וזהו: שקר הסוס לתשועה וכו' שהוא פגם המדמה כנ"ל, הנה עין ה' אל יראיו למיחלים לחסדו - זה בחינת ההפך לגמרי ממרכבות הטמאות שהם בחינת "סוס ורכבו" כנ"ל, כי הכנעת ובטול אלו המרכבות דסטרא־אחרא הם על־ידי הצדיק האמת הנ"ל שזוכה לכל התקונים הנאמרים שם בהתורה הנ"ל, עד שזוכה לקול הנגון הנ"ל המשקה את הגן, שמשם גדלים כל הריחות שהם היראות. שזה הנגון הוא בחינת שיר של חסד שיתער לעתיד - כשיהיה חדוש העולם, בחינת (תהלים פט, ג): "עולם חסד יבנה", בחינת (שם צב, ג): "להגיד בבקר חסדך" וכו', עין שם. וזהו הנה עין ה' - שהוא השגחתו השלמה אל יראיו המיחלים לחסדו הנ"ל בחינת "להגיד בבקר חסדך". שהם זוכים ליראה שלמה כנ"ל, והם מכניעים הסוס ורכבו ומגלים לכל העולם, כי שקר הסוס לתשועה - כי הם מבררים ומתקנים המדמה, וכנ"ל. וזהו גם־כן בחינת לא בגבורת הסוס יחפץ ולא בשוקי האיש ירצה, רוצה ה' את יראיו את המיחלים לחסדו, הינו כנ"ל: