# כט

> מקור: https://rabenu.app/books/hoshen-mishpat1/865/65/29/

ושלמה המלך שהיה חכם מאד מכל אדם ורצה לסמך על חכמתו להרבות סוסים ונשים, התחרט אחר־כך מאד והתודה על עצמו שטעה מאד בזה, כמו שכתוב (משלי ל, א): "לאיתיאל ואכל". שטעה ואמר: 'אתי אל ואוכל לעמד בזה', אבל באמת לא כן הוא. "כי בער אנכי מאיש ולא בינת אדם לי" (פסוק ב) - "מי עלה שמים וירד" (פסוק ד) - 'כמשה' וכו', הינו שהודה על עצמו שטעה במה שרצה להתחכם כנגד תורת משה, ורצה לסמך על חכמתו לעמד כנגד בלבול המדמה אף שירבה נשים וסוסים. ובאמת לא כן הוא, כי באמת אי אפשר בשום אפן לברר המדמה כי אם על־פי תורת משה דיקא, שהוא בחינת רוח נבואה רוח־הקדש האמתי, שמשם מקבלין כל הנביאים, וכל הצדיקים בעלי רוח־הקדש שבכל דור, כי משה רבנו הוא רבן של כל הנביאים, ואפלו מי שזוכה לרוח־הקדש צריך לילך רק בדרך תורת משה ולבלי לסור מתורתו ימין ושמאל אפלו כחוט השערה, ואז דיקא יכול לברר המדמה על־ידי רוח קדשו ששואב מתורת משה דיקא, אבל שלמה פגם בזה, ובקש להיות כמשה ולעבר על מצוותיו להרבות נשים וסוסים. ועל־כן התחרט מאד על זה, ואמר (קהלת ז, כג): "אמרתי אחכמה והיא רחוקה ממני, כי בער אנכי מאיש ולא בינת אדם לי", כי גם אותי ברב חכמתי מבלבל המדמה הרבה עד שטעיתי כל־כך, כי המדמה מטעה ומבלבל גם את החכמים הגדולים מאד וכנ"ל, כי "מי עלה שמים וירד" כמשה שזכה לעלות לשמים ולקבל את כל התורה כלה וזכה לרוח נבואה כזו שאין כמוהו, כמו שכתוב (דברים לד, י): "ולא קם עוד נביא בישראל כמשה" וכו'. ועל־כן אי אפשר לברר המדמה כי אם על־ידי תורתו הקדושה - לבלי לסור ממצוותיו אפלו כחוט השערה, ואז דיקא יכולין לזכות לברור המדמה על־ידי רוח־הקדש של הצדיקי אמת שבכל דור שממשיכין מתורת משה דיקא, וכנ"ל: