# ל

> מקור: https://rabenu.app/books/hoshen-mishpat1/865/65/30/

ולעתיד יתנהג העולם על־ידי השגחה לבד ויתבטל הבטחונות של שוא והבל עד שיתבטל עסק הסוחרים לגמרי. וזהו (זכריה יד, כ): "ביום ההוא יהיה על מצלות הסוס קדש לה' וכו', ולא יהיה עוד כנעני" וכו'. כי עכשו טעות המדמה שהוא בחינת זהמת הסוס מתגבר כל־כך, עד שמלבישין גם את הסוס בעשירות כזה בכסף וזהב וכו' - היש שטות מזה? אבל לעתיד יתברר ויתתקן הכל עד שיעלו גם מצלות הסוס תקף שטות זהמת המדמה, יעלו ויבררו גם־כן שיהיה קדש לה'. ואז באמת יתבטל עסק הסוחרים, בחינת "ולא יהיה עוד כנעני" וכו', כי לא ירדפו ישראל עוד אחר טרדת המשא־ומתן - רק ישימו בטחונם בהשגחת השם־יתברך לבד, עד שיתקים בהם (ישעיה סא, ה): "ועמדו זרים ורעו צאנכם" וכו'. וכמו שאמרו רבותינו ז"ל (ברכות לה:) 'בזמן שישראל עושין רצונו של מקום מלאכתן נעשית על־ידי אחרים' וכו'.

וזהו שנסמך: והיה הסירות ביום ההוא קדש לה' וכו', כי מבאר שם בהתורה הנ"ל, שעל־ידי כל הנ"ל זוכין להכניע מזונא דגופא ולהגביר מזונא דנשמתא, וזה והיה הסירות שמבשלים בהם שהיה תחלה בבחינת 'מזונא דגופא', עתה יהיה קדש לה', כי יתגבר מזונא דנשמתא על מזונא דגופא על־ידי ברור המדמה שהוא תקון האמונה, שעל־ידי־זה זוכין לשיר של חסד הנ"ל, שעל־ידי־זה מתגבר מזונא דנשמתא כנ"ל, עין שם היטב בהתורה הנ"ל ותבין: