# לד

> מקור: https://rabenu.app/books/hoshen-mishpat1/865/65/34/

וזהו (מלכים־ב, ב, יא): ויהי המה הלכים הלוך ודבר והנה רכב אש וסוסי אש ויפרדו בין שניהם, ודרשו רבותינו ז"ל, טעמא שהיה ביניהם דברי תורה. ואמר לו, היו ראויים לשרף, כי שני תלמידי חכמים המהלכים בדרך ואין ביניהם דברי תורה ראויין לשרף (סוטה מט.), כי כבר מבאר (אות כו) ענין הנסיעות שהוא להגביר הרוכב על הסוס, הראש על הרגלין, ועל־כן שני תלמידי־חכמים ההולכין בדרך - צריכין לזהר ביותר שיהיה ביניהם דברי תורה, שהוא בחינת קבלת התורה, שהוא ברור המדמה, שהוא בחינת התגברות הרוכב על הסוס וכו', כנ"ל, שהוא עקר תקון הליכת הדרך, כנ"ל.

וזהו ויהי המה הלכים הלוך ודבר בדברי תורה והנה רכב אש וסוסי אש דיקא ויפרדו וכו'. כי ההסתלקות ממנו היה דיקא על־ידי רכב אש וסוסי אש, להורות, שהוא רבי אמתי שמסר תורתו לאלישע תלמידו, שעל־ידי־זה ירדו מלמעלה רכב אש וסוסי אש הפך סוס פרעה ורוכבו שהוא פגם המדמה, כי הוא זכה לבחינת רכב אש וסוסי אש שהקדים הרכב להסוס, כי הסוס טפל לרוכב. והיו כלם של אש - להכניע הרע של המדמה, שמשם עקר המיתה שנגזר על אדם הראשון, אבל אליהו לא מת, כי זכה ל רכב אש וסוסי אש להכניע הרע שלהם, כי "מהאש יצאו והאש תאכלם" (יחזקאל טו, ז), ועל־ידי־זה דיקא נסתלק ממנו לחיי עולם, כי הצדיק האמת הזוכה לכל הנ"ל אינו מת. וזה רואין ביותר על־ידי אליהו שלא מת כלל והוא חי וקים לעולם, וממנו נלמד לכל הצדיקים אמתיים שאף־על־פי שמתו ונקברו - הם חיים וקימים לעולם. וכמו שכתב אדמו"ר ז"ל על מאמר רבותינו ז"ל: 'אין אדם מת וחצי תאותו בידו' וכו', עין שם (סימן קמד), הינו מאחר שברר המדמה ששם כל התאוות הבהמיות עד שהיה גם חצי תאותו בידו, בודאי אינו מת וכנ"ל.

ועל־כן למדו רבותינו ז"ל מזה ש שני תלמידי חכמים ההולכים בדרך ואין ביניהם דברי תורה, בחינת רוח־הקדש, בחינת ברור המדמה, שצריכין ביותר בדרך, שהוא בחינת צאתך, ששם התגברות המחשבות המבלבלות של המדמה ביותר, שעקר התקון על־ידי דברי תורה כנ"ל, על־כן כשאין ביניהם דברי תורה - ראויין לשרף על־ידי הרע שבמדמה שהוא בחינת אש, אבל על־ידי דברי תורה, שהוא בחינת "הלוא כה דברי כאש" (ירמיה כג, כט), שהוא בחינת קבלת התורה שנתנה באש, בחינת המשכת רוח־הקדש הנ"ל, על־ידי־זה מבררין המדמה וכו', ונתתקן הכל וכנ"ל.

ועל־כן צעק אלישע (מלכים־ב' ב, יב): "אבי אבי רכב ישראל ופרשיו - 'רכב ישראל' דיקא, כי צעקתו היה על שנסתלק ממנו רבו שהשפיע עליו רוח־הקדש, שנמשך ממרכבה העליונה על־ידי שהתגבר במחשבתו להכניע מרכבות הטמאות וזכה להגביר הרוכב על הסוס וכנ"ל, על־כן יפה צעק אבי אבי רכב ישראל, כי משם כל קדשת הרוח־הקדש שקבל ממנו וכנ"ל. וזה שתרגם יונתן: 'רבי רבי דטב להון לישראל מרתיכי' וכו'. כי בודאי הצדיק האמת, כמו אליהו, הוא מנצח כל המלחמות על־ידי בחינה הנ"ל, על־ידי שמגביר המחשבות קדושות על ההפך, שעל־ידי־זה מכניע כל המרכבות דסטרא אחרא בחינת סוס ורכבו כו', שעל־ידי־זה נופלים ממילא כל השונאים והחולקים דסטרא אחרא. ועל־כן הוא בודאי טוב לישראל מכל מרכבות ופרשים שמכינים למלחמה, כי עקר נצחון המלחמה הוא רק על־ידי בחינה הנ"ל על־ידי שהצדיק מגביר הרוכב על הסוס, השכל על המדמה וכו', וכנ"ל, שזהו בחינת (תהלים קמז, י־יח): "לא בגבורת הסוס יחפץ וכו', שקר הסוס לתשועה וכו', הנה עין ה' אל יראיו" וכו', שעל־ידי־זה עקר התשועה וכנ"ל, על־ידי שהם מגבירים המרכבה דקדשה וכו', וכנ"ל: