# ב

> מקור: https://rabenu.app/books/hoshen-mishpat1/915/61/2/

והנה כל הקניות הוא כדי לקים המשא־ומתן - שלא ישנה עוד, וזה הוא בחינת הגבהה, שהוא קנין חשוב ביותר, כי ההגבהה הוא שמגביה ממש הדבר ונושאו ומרימו להשיבו למקומו, בבחינת משא־ומתן כנ"ל, כי ההגבהה היא מן הארץ ששם נפילת הניצוצות, כי נפלו ממש משמים לארץ, ועקר ההגבהה היא בידים שהם בחינת אמונה, כמו שכתב רבנו נרו יאיר שם, כמו שכתוב (שמות יז, יב): "ויהי ידיו אמונה". ועל־ידי ההגבהה שמגביהו בידיו מן הארץ הוא מגביה ומרים הניצוצות מנפילתם כנ"ל, על־ידי האמונה שבידים כנ"ל, ואזי נתקים המקח, מאחר שכבר נתתקנה ועלתה האמונה בבחינת (דברים לב, מ): "כי אשא אל שמים ידי", בבחינת (תהלים קלד, ב): "שאו ידיכם קדש", דהינו שמגביהין האמונה עם הניצוצות אל הקדשה, ואזי אי אפשר לשנות המקח עוד, דהינו לקלקל אמונת דבורו ולשנותו, כי כבר עלתה האמונה עם הניצוצות שבהמשא־ומתן ונתתקנה ועל־ידי־זה נתקים המשא־ומתן, כי זה עקר המשא־ומתן, כנ"ל: