# ד

> מקור: https://rabenu.app/books/hoshen-mishpat1/915/62/4/

ועל־כן אין המקח נגמר כי אם על־ידי משיכה או הגבהה וכיוצא, כי העקר שצריך החפץ שיהיה איזה שעה ברשות הקונה כדי שיצא מרשות לרשות, ותכף כשנכנס לרשות חברו פעם אחת - כבר נכנעו הקלפות שבמדרגה, כי עקר התגברותם בשעה שיוצא מדרגא לדרגא, דהינו בעת שיוצא מרשות לרשות שאז נגמר הברור. ועל־כן תכף שמשך החפץ או כיוצא ונכנס ברשותו שעה קלה - אזי כבר עלה החפץ מדרגא לדרגא, מאחר שכבר יצא מרשות לרשות, ועל־ידי־זה נגמר המקח, כי עקר גמר המקח הוא על־ידי־זה כנ"ל, ועל־כן אפלו אם תכף אחר המשיכה וכו', חזר והניח החפץ אצל המוכר, כבר נגמר המקח, מאחר שכבר יצא מרשות לרשות ונכנעו הקלפות שבמדרגה, מאחר שכבר נכנס לרשותו, כנ"ל: