# ה

> מקור: https://rabenu.app/books/hoshen-mishpat1/915/62/5/

ועל־כן בהקדש קונה כסף גם מדרבנן (חשן משפט, סימן קצט, סעיף ד), כי מעות הקדש הוא קדש, ומתגלין בו הגונין עלאין, מאחר שהוא קדש ואין להסטרא־אחרא אחיזה בו, על־כן מתגלין בודאי במעות הקדש גונין עלאין, ועל־כן בהקדש כסף קונה וכו', כנ"ל, ועל־כן גם כשישראל קונה מעכו"ם גם־כן כסף קונה, לכמה דעות, כי מעות ישראל לגבי עכו"ם הוא קדוש מאד ומתגלה בו הגונין עלאין. וכמובן היטב שם בדברי רבנו הנ"ל, שבשביל זה הם תאבים לממון ישראל כאלו לא ראו ממון מעולם, מחמת שבממון ישראל מתגלין הגונין עלאין, עין שם היטב, כי באמת אף־על־פי שגם המעות של ישראל צריך גם־כן תקון כדי שיאירו בו הגונין כנ"ל, אף־על־פי־כן כנגד העכו"ם בודאי ממון ישראל קדוש מאד בבחינת 'הארת הגונין', "כיתרון האור מן החשך" (קהלת ב, יג), כמובן בכמה מקומות, שאפלו האור שאין בו כח להאיר ביום כגון הנר, אף־על־פי־כן בלילה ובחשך הוא מאיר מאד בבחינת "כיתרון האור מן החשך". ועל־כן בודאי ממון ישראל כנגד העכו"ם הוא מאיר מאד בבחינת 'הגונין' הנ"ל. ועל־כן ישראל מנכרי קונה בכסף לכמה דעות (חשן־משפט, סימן קצד, סעיף א), וכנ"ל: