# ו

> מקור: https://rabenu.app/books/hoshen-mishpat1/915/62/6/

וזה בחינת מה שהקרקע נקנה בכסף. כי עקר העלמת הגונין שבכסף מה שאין הגונין מאירין כי אם על־ידי התקון של צדקה כנ"ל, כל זה הוא מחמת חטא אדם הראשון שעל־ידי־זה נתחשכו, כביכול, ונתעלמו אורות הגונין ואין יכולין להתגלות כי אם על־ידי תקון, כי עקר אורות הגונין שבכסף וזהב הם נמשכין רק מהגן־עדן, בבחינת (בראשית ב, י־יב): ונהר יצא מעדן להשקות את הגן ומשם יפרד והיה לארבעה ראשים, שם האחד פישון הוא הסבב את כל ארץ החוילה אשר שם הזהב, וזהב הארץ ההוא טוב, שם הבדלח ואבן השהם", הינו הזהב דקדשה הנמשך מהנהר היצא מעדן וכו', שהוא בחינת וזהב הארץ ההוא טוב - 'טוב' דיקא, כי שם מתגלין אורות הגונין בבחינת שם הבדלח ואבן השהם - שהם בחינת גונין עלאין המתגלין בהזהב הטוב הנמשך מגן־עדן כי שם בגן־עדן עקר הזהב דקדשה, כי הזהב נמנה בתוך השלש עשרה חפות שעשה הקדוש־ברוך־הוא לאדם הראשון בגן עדן כמובא ביחזקאל (כח יג), והוא נכלל בתוך כל האבנים טובות המנויין שם אדם פטדה וברקת כל אבן יקרה וכו'. הינו בחינה הנ"ל, כי שם הזהב כלול מגונין סגיאין שהם בחינת כל האבנים טובות שהם כלליות הגונין, כי כל אחד מהאבנים טובות גון שלו משנה מחברו, כי הם בחינת גונין עלאין. נמצא, שבחינת הזהב דקדשה שמתגלין בו הארת הגונין הוא בחינת הזהב הטוב הנמשך מגן־עדן, כנ"ל.

כי שם בגן־עדן מתגלין כל האורות עליונים, שהם בחינת גונין עלאין, כידוע. וכשחטא אדם הראשון ונתגרש מגן־עדן - נתעלמו כל האורות, דהינו אורות הגונין עלאין, כי נפגם הכסף והזהב בבחינת (בראשית ג, יז): "בעצבון תאכלנה" דהינו מעוט הפרנסה ביגיעה גדולה, שזה נמשך מחמת העלמת הגונין עלאין שבכסף וזהב, כי כשהגונין מאירין בתוך הכסף והזהב - נמשך מהם פרנסה ושפע גדולה. ועקר מעוט הפרנסה בחינת "בעצבון תאכלנה" הוא מחמת העלמת הגונין. נמצא, שעקר העלמת אורות הגונין שבכסף וזהב הוא מחמת חטא אדם הראשון כנ"ל. ועקר חטא אדם הראשון שהוא זהמת הנחש נאחז ביותר בהארץ בבחינת (שם ג, יז): "ארורה האדמה בעבורך" וכו'. ועקר התקון של חטא אדם הראשון תלוי בתקון הארץ, להוציא את האדמה מקללתה, כי הארץ הוא שרש כל הדברים שבעולם בבחינת (קהלת ג, כ): "הכל היה מן העפר".

וזה שאמרו רבותינו ז"ל (יבמות סג.): 'כל מי שאין לו קרקע אינו אדם'. כי עקר בחינת 'אדם' הוא כשמתקנין חטא אדם הראשון, כי על־ידי חטא אדם הראשון נפגם בחינת 'אדם' בבחינת (תהלים מט, יג): "אדם ביקר בל ילין נמשל כבהמות נדמו", כי על־ידי־זה התגבר כח המדמה כח הבהמיות. וכל זה על־ידי שנתעלמו הגונין עלאין שהיו מאירין בפנים שהם בחינת 'צלם אלקים', כי הגונין הם בחינת המחין שהם צלם אלקים שהם עקר האדם, אבל כשנתעלמין הגונין - נסתלק בחינת צלם אלקים ואינו נקרא בשם 'אדם'. וזהו "אדם ביקר בל ילין" - "יקר" אלו תפלין שנקראין פאר, שהוא בחינת גונין עלאין שהם בחינת פאר, כמבאר במקום אחר (סימן לח). ועל־ידי־זה "נמשל כבהמות נדמו", כנ"ל. וכל אחד כפי מה שזוכה לתקן בחינת חטא אדם הראשון על־ידי־זה נקרא בשם 'אדם'. ועקר תקון חטא אדם הראשון, שהוא זהמת הנחש, הוא על־ידי תקון הקרקע, כנ"ל.

ועל־כן 'מי שאין לו קרקע - אינו אדם', כי כל מה שיש להאדם הוא מברר אותו מזהמת הנחש, ועקר הוא לברר ולתקן הקרקע, שהוא שרש הכל ושם עקר התקון כנ"ל. וכשמתקן הקרקע - נתתקן הכל ונזדכך הכל מזהמת הנחש, מחטא אדם הראשון ואזי נקרא בשם אדם כנ"ל. וכשנתתקן הקרקע, שהוא שרש הכל, אזי נתתקן הכל, ועל־כן כשקונה קרקע, וזה כלל, שעל־ידי כל הקנינים מתקנין ומבררין הדבר כנ"ל, נמצא, כשקונה קרקע ומתקן בחינת קרקע שהיא שרש הכל, שהוא בחינת כלל תקון חטא אדם הראשון להוציא האדמה מקללתה מבחינת "ארורה האדמה" וכו'. ועל־כן בשעת קנין קרקע מתגלין אורות הגונין שבכסף וזהב מאחר שהוא בחינת כלל תקון חטא אדם הראשון:

ועל־כן הקרקע נקנה בכסף, כי בשעת קנית קרקע מתגלין הגונין שבכסף, מאחר שהוא בחינת כלל תקון חטא אדם הראשון כנ"ל, כי הפרוטה כסף שנותן בשעת קנין קרקע הוא בחינת פרוטה של צדקה ממש, שעל ידה מתקנין כל הממון ומתגלין הגונין כנ"ל, על־ידי שנותן פרוטה לעני ומוציא את העני מבחינת "בעצבון תאכלנה", על־ידי הממון שנותן לו, ועל־ידי־זה מתגלין הגונין שעקר העלמתם על־ידי בחינת "בעצבון תאכלנה", כנ"ל. ועל־כן הפרוטה של קנין קרקע הוא גם־כן בבחינה זו, כי מתקן על־ידי־זה ומזכך הקרקע מזהמת הנחש שהוא שרש הכל, ועל־ידי־זה נתתקן הכל ונתגלין הגונין, כי הא בהא תליא, כמו שכתוב (בראשית ג, יז): "ארורה האדמה, בעצבון תאכלנה" וכו', וכן להפך, כשמתקן האדמה נתתקן בחינת "בעצבון" ונתגלין הגונין. ועל־כן הקרקע נקנה בכסף, כי בשעת קנית הקרקע נתגלין הגונין, כנ"ל:

וזה בחינת קנין־סודר. זה בחינת מה שמבאר שם במאמר הנ"ל בענין הגונין הנ"ל המתגלין בכסף וזהב שהם בחינת "בגדי ישע" וכו', עין שם היטב. וזה בחינת קנין־סודר שקונין על־ידי הבגדים, שהם בחינת בגדי ישע בחינת גונין עלאין, כי 'רבי יוחנן קרא למאני מכבדותא' (בבא קמא צא:) בחינת בגדי כבוד ופאר בחינת כלליות הגונין. ועל־ידי־זה קונין כל דבר, כי עקר הקנין על־ידי התגלות הגונין, שעל־ידי־זה נכנעין המניעות שבמדרגה ונקנה הדבר ועולה מדרגא לדרגא כנ"ל, כי הגונין שבכסף וזהב אין מתגלין תמיד כנ"ל, ועל־כן צריכין לקנות על־ידי הבגדים שהם בחינת בגדי ישע כנ"ל, כי הגונין מתלבשין בהבגדים, שהם בחינת תקון חטא אדם הראשון, בבחינת (בראשית ג, כא): "ויעש ה' אלקים לאדם ולאשתו כתנות עור וילבשם", כי מתחלה היו ערומים ואז היו יכולים לקבל אורות הגונין בלי לבוש, אבל אחר־כך על־ידי החטא נתעלמו ואינם יכולים להתגלות כי אם על־ידי בחינת לבושים בבחינת "ויעש וכו', וילבשם".

וזה בחינת צדקה שעל ידה מתגלין הגונין כנ"ל, כי צדקה היא בחינת לבושים בבחינת (איוב כט, יד): "צדק לבשתי", בחינת "בגדי ישע" הנ"ל שהם בחינת 'הגונין', כמבאר היטב במאמר הנ"ל, שעקר התגלות אורות הגונין כשזוכין שיתגלו ויאירו, אזי הם בבחינת (ישעיה סא, י): "בגדי ישע מעיל צדקה", עין שם היטב. וזהו בחינת קנין־סודר שקונין בהבגדים, שקונה בכל דבר. ורב הקנינים הם על־ידי־זה, כי הבגדים הם בחינת 'בגדי ישע', בחינת התגלות הגונין עלאין, שהם בחינת גדלת הבורא יתברך, שעל־ידי־זה קונין ומתקנין ומעלין כל הדברים שבעולם כנ"ל;

ברוך ה' לעולם אמן ואמן: