# יב

> מקור: https://rabenu.app/books/hoshen-mishpat1/915/63/12/

כי מבאר שם בהתורה הנ"ל, שהלמוד שאינו עולה להשכינה, נתפזר באויר וכו', וכשמגיע להצדיק נעשה מזה ט"ל תורה שהוא חדושין דאוריתא, וכשמגיע לשאר אנשים שאינם הגונים - נעשה מזה ל"ט מלאכות וכו'. ובודאי הכל הולך אחר כונת הלב, כי אלקי משפט ה' (ישעיה ל, יח), וכל דרכיו משפט (דברים לב, ד), הינו מי שמקשר עצמו בשעת למודו להצדיק האמת, אזי אף־על־פי שאינו ראוי עדין שיעלה למודו להשכינה, על כל פנים זוכה שיסבב השם־יתברך ברחמיו בתחבולותיו באפן שכשיתפזר למודו בהאויר - יגיע למודו להצדיק האמת וכשרי הדור כדי שיזכה שיהיה נעשה מלמודו טל תורה. ואז כשהצדיק מחדש תורה על־ידי־זה הט"ל ששאב וקבל מלמודו - אזי התורה של הצדיק עולה להשכינה, כי למודו של הצדיק האמת עולה להשכינה מיד כנ"ל. נמצא, שחזר למודו להשכינה על־ידי הצדיק וכנ"ל, ולהפך מי שרחוק מהצדיק, מכל שכן כשחולק עליו, חס ושלום, אזי 'בדרך שאדם רוצה לילך מוליכין אותו'. ואזי למודו כשמתפזר באויר מגיע לאנשים שאינם הגונים ונעשה מזה ל"ט מלאכות וכו', כנ"ל: