# ה

> מקור: https://rabenu.app/books/hoshen-mishpat1/915/63/5/

כי באמת כל החיות של כל העולם ומלואו הוא רק מהתורה הקדושה, כידוע, כמו שכתוב (בראשית א, א): "בראשית ברא אלהים את השמים ואת הארץ", 'בראשית' זה התורה שנקראת "ראשית חכמה" (תהלים קיא, י), ובה ברא השם־יתברך כל העולם ומלואו, והיא חיות כל הדברים וכל החפצים שבעולם. נמצא, שבכל חפץ שבעולם מלבש בו אותיות התורה הקדושה שהיא חיותו. ואם היינו כלנו זוכין להיות כראוי כרצונו הטוב באמת וללמד תורה לשמה באמת, אז היו כל הדברים מבררים, אפלו כל החפצים של חל, כי כלם מקבלין חיותם מהתורה כנ"ל, אך מאחר שלאו כל אדם זוכה שיהיה למודו עולה להשכינה כנ"ל, וכשאין למודו עולה להשכינה אזי נתפזרת התורה וכו', ונעשה מזה לפעמים ל"ט מלאכות וכו', כנ"ל, על־כן צריכין להתיגע במשא־ומתן ולהשתדל מאד שיהיה המשא־ומתן בקדשה גדולה, אולי יזכה לברר הניצוצות שהם אותיות התורה המלבשין בהל"ט מלאכות שנעשו מאותיות התורה שאין הלמוד כראוי, שנתפזרה באויר וכו', כנ"ל:

ועל־כן עקר הברור והתקון הוא על־ידי הצדיק הדור שהוא בחינת יוסף כנ"ל, כי הצדיק לומד תורתו לשמה, ולמודו עולה להשכינה ונמשכין על ידו כל ההשפעות שבעולם שפע רוחניות ושפע גשמיות וכו', כנ"ל. ואפלו כשמגיע להצדיק אלו התורות של שאר העולם שאינם זוכין שלמודם יעלה להשכינה ולמודם נתפזר בהאויר כנ"ל, אף־על־פי־כן כשלמודם מגיע להצדיק האמת נעשה מזה ט"ל תורה הפך ל"ט מלאכות. נמצא, שהצדיק מברר גם אלו הלמודים של שאר העולם מבחינת ל"ט מלאכות, כי אצלו נעשה מהם ט"ל תורה שהם חדושין דאוריתא, כנ"ל: