# ז

> מקור: https://rabenu.app/books/hoshen-mishpat1/915/63/7/

וזה (תהלים א, א): אשרי האיש אשר לא הלך בעצת רשעים וכו', כי אם בתורת ה' חפצו ובתורתו יהגה יומם ולילה וכו' - כי דוד המלך, עליו השלום פתח ספרו בשבח העובדים את ה' באמת, ולא מצא מעלה טובה להאדם כמעלת התרחקות מעצת רשעים ולהתקרב לצדיקים, כי זהו היסוד והעקר שהכל תלוי בו, כי עקר הברור והתקון של כל אדם שבעולם הוא על־ידי הצדיקים האמתיים. ועל־כן העקר להתרחק מעצת רשעים וכו', החולקים ומתנגדים על הצדיקים האמתיים, כי בודאי לאו כל אדם זוכה שיהיה למודו ועבודתו עולה להשכינה כנ"ל, כי אפלו אנשים חשובים ויקרים באמת ואפלו צדיקים גמורים - זעירין אנון שיזכו שיהיה למודם עולה להשכינה, כי לזה אינו זוכה כי אם צדיק גדול מאד מאד. ועל־כן מי שאינו במעלת הצדקות כל־כך, אם אינו מכון לקשר למודו ועבודתו להצדיקים אמתיים, אזי חס ושלום תתפזר תורתו ותבוא לאנשים שאינם כשרים, ויהיה נעשה מתורתו ל"ט מלאכות וכו', ששם אחיזת הקלפות והסטרא־אחרא כנ"ל, על־כן צריך שיכון לקשר עצמו להצדיקים שבדור, ואז יזכה שתעלה תורתו בבחינת 'ימין' ויהיה נעשה מתורתו ט"ל תורה, כנ"ל:

וזהו אשרי האיש אשר לא הלך בעצת רשעים וכו', כי אם בתורת ה' חפצו ובתורתו יהגה יומם ולילה - הינו שטוב לאיש שמתרחק מרשעים וכו', רק עקר כל תורתו ועבודתו הוא נכללת בתורת ה', שהוא התורה של הצדיקים האמתיים שכל חפצו ורצונו אליהם, והוא מתקשר בהם בשעת עסק תורתו ועבודתו. וזהו כי אם בתורת ה' חפצו ובתורתו יהגה וכו' - הינו כי תורת ה' נקרא התורה של הצדיק האמת, שכל למודו עולה תכף להשכינה שהיא כלולה בו יתברך, ועל־כן תורתו ולמודו היא תורת ה' ממש, אבל הלמוד של שאר העולם שאין עולה להשכינה - נקרא 'תורתו', כי אינה עולה ונכללת מיד בו יתברך, ועל־כן נקראת 'תורתו' ולא 'תורת ה'', אבל עקר התקון לזה - שיקשר עצמו בכל חפצו ורצונו להצדיק האמת שלמודו הוא בחינת תורת ה' כנ"ל, ואזי יתתקן תורתו גם־כן, כי תגיע אליו ויהיה נעשה מזה ט"ל תורה, ואזי יחדש הצדיק על ידה חדושין דאוריתא ואז תחזר ותכלל ותעלה לשרשה, כי עכשו חזר ונעשה ממנה תורתו של הצדיק האמת שהיא תורת ה' ממש, כנ"ל.

וזהו כי אם בתורת ה' חפצו ובתורתו יהגה יומם ולילה - שאף־על־פי שהוא עוסק ולומד תורתו, ואינו זוכה שיעלה למודו להשכינה שתהיה נקראת תורת ה' ממש, אף־על־פי־כן בתורת ה' חפצו - כי כל ישעו וכל מגמתו וכל חפצו הוא בתורת ה', שהוא תורתו של הצדיק האמת, שהוא מקשר עצמו אליו ונכלל בו כנ"ל, שעל־ידי־זה גם תורתו חוזר ונכלל בתורת ה', כי נעשה מתורתו טל תורה אצל הצדיק האמת, כנ"ל:

וזהו והיה כעץ שתול על פלגי מים וכו'. עץ שתול על פלגי מים - זהו בחינת התורה של הצדיק האמת שעולה להשכינה, כי התורה נקראת עץ בחינת עץ חיים, כמו שכתוב (משלי ג, יח): "עץ חיים היא למחזיקים בה" וכו'. והשכינה נקראת פלגי מים, בחינת (תהלים סה, י): "פלג אלקים מלא מים". כי השכינה היא בחינת ים שכל הנחלים הולכים לתוכה, בבחינת (קהלת א, ז): "כל הנחלים הולכים אל הים" וכו', כידוע (זהר בראשית טז:). הינו שזה האדם שזוכה לקשר עצמו לצדיקים שבדור - נחשב תורתו כעץ שתול על פלגי מים, כמו הלמוד של הצדיק האמת העולה להשכינה שנקראת עץ שתול על פלגי מים כנ"ל - שנעשה ממנו שפע רוחניות לעולמות עליונים ושפע גשמיות וכו', כנ"ל.

וזהו אשר פריו יתן בעתו - זהו בחינת שפע רוחניות שהיא עקר הפרי, כי עקר שכר התורה הוא לעולם שכלו ארך, כידוע (קדושין לט:), שהוא בחינת שפע רוחניות. וזהו אשר פריו יתן בעתו - 'בעתו' דיקא, בחינת (במדבר כג, כג): "כעת יאמר ליעקב ולישראל מה פעל אל", שהוא מרמז שהצדיקים מחיין כל המלאכים וכל העולמות העליונים, כמו שלמדו רבותינו ז"ל (ירושלמי שבת פרק ו, הלכה ט) מפסוק זה - שעתידין צדיקים שיהיה מחצתן לפנים ממלאכי השרת, והמלאכים ישאלו את ישראל מה פעל אל. וכמו שהביא רבנו ז"ל מאמר זה במקום אחר (סימן ז, תנינא), עין שם. וזהו בחינת שפע רוחניות, כי עקר שפע המלאכים ועולמות עליונים שהצדיק משפיע להם הוא מה שמודיע להם מהשגת אלקותו יתברך, שזהו עקר חיותם והשפעתם מה שהצדיק נותן להם שפע רוחניות על־ידי תורתו שעולה להשכינה כנ"ל, הינו שמגלה להם על־ידי תורתו השגת אלקות - שזה עקר חיותם, כנ"ל.

וזהו אשר פריו יתן בעתו - זהו בחינת שפע רוחניות, כנ"ל. ועלהו לא יבול וכל אשר יעשה יצליח - זהו בחינת שפע גשמיות שיורד לזה העולם מבחינת השמאל שיש בהתורה, שהוא בחינת עלין, בחינת שיחת חלין של תלמיד־חכם, שהוא בחינת שמאל כנגד גוף התורה.

וזהו וכל אשר יעשה יצליח - שהוא בחינת 'עשיה גשמיית', הינו שפע גשמיות שהוא פרנסה ועשירות, כי בכלם מצליח הצדיק שהוא בחינת יוסף כנ"ל, בבחינת (בראשית לט, ג): "וכל אשר הוא עשה ה' מצליח בידו" כנ"ל, כי הוא ממשיך כל ההשפעות שפע רוחניות ושפע גשמיות כנ"ל:

ואמר דוד המלך, עליו השלום - שזה האיש שמקשר עצמו להצדיקים אמתיים ואינו הולך בעצת רשעים וכו', המרחקים מהם כנ"ל, רק כל חפצו ורצונו הוא להכלל בהם ובתורתם שנקרא תורת ה' וכו', כנ"ל, אזי זה האיש הוא כעץ שתול על פלגי מים וכו', הינו שגם למודו נחשב ממש כמו התורה של הצדיק האמת שנקרא עץ שתול וכו', אשר פריו וכו', כי גם הוא זוכה להכלל בו על־ידי ההתקשרות אליו שעל־ידי־זה באה תורתו אליו ונעשה מזה טל תורה הינו חדושי תורה של הצדיק. נמצא, שחוזרת ונעשית מתורתו, תורתו של הצדיק האמת שהיא תורת ה' שהיא בחינת עץ שתול וכו', כי נמשך ממנה שפע רוחניות ושפע גשמיות וכו', כנ"ל:

וזהו שסים: לא כן הרשעים כי אם כמץ אשר תדפנו רוח - כי תורתם מתפזרת באויר כמץ אשר תדפנו רוח ממש, כי מכה עליהם רוח הקר שהם בחינת כל הגרדיני נמוסין הנ"ל ונעשה מהם ל"ט מלאכות שהם הפך ט"ל תורה כנ"ל. ול"ט מלאכות הם בחינת מץ ותבן שהם הפסלת, שהם בחינת הקלפה הקודמת לפרי, אשר בשביל זה הם כל היגיעות של כל הל"ט מלאכות - כדי לברר החטה כ"ב אתון דאוריתא ממץ ותבן שהם הפסלת בחינת ל"ט קללות, כידוע (תקוני־זהר, תקון סט, קיד:), שהם בחינת "בזעת אפך תאכל לחם" וכו', הינו כי אצל הרשעים שאינם מקשרים להצדיק - נעשה מתורתם שמתפזרת באויר ל"ט מלאכות שהוא בחינת "מץ אשר תדפנו רוח", כנ"ל: