# ט

> מקור: https://rabenu.app/books/hoshen-mishpat1/915/63/9/

כי עקר נפילת כל הניצוצות שנפלו למקום הקלפות הוא על־ידי בחינת מחלקת שנמשך מגדלות, שהוא בחינת 'אנא אמלך', שמשם עקר השבירה ונפילת הניצוצות למקום שנפלו, שזהו בחינת למוד תורה שלא לשמה כי אם להתיהר ולקנטר, בשביל שימלך שיהיה לו איזה התנשאות ורבנות, כי אינו מכיר את מקומו ורוצה להשתרר ולמלך, ואינו רוצה להכניע ולבטל את עצמו באמת תחת הגדול ממנו בחכמה וכו', דהינו הגדול ממנו ביראה ובמעשים טובים, שזהו עקר החכמה, כמו שכתוב (תהלים קיא, י): "ראשית חכמה יראת ה'". וכתיב (איוב כח, כח): "הן יראת ה' היא חכמה וסור מרע בינה":

כי באמת עקר בריאת האדם בעולם הזה הוא בשביל שיכיר אותו יתברך, כמו שאיתא בזהר הקדוש (בא מב.): 'בגין דישתמודעין ליה' (כדי שנכיר אותו יתברך). אבל אי אפשר להכיר אותו יתברך בשום אפן, כי אם על־ידי שמשברין תאות נאוף והבלי העולם הזה, כי יש ימין ושמאל, דהינו בחינת יד ימין ויד שמאל, שעל ידם נבראו שמים וארץ. כמו שכתוב (ישעיה מח, יג): "אף ידי יסדה ארץ וימיני טפחה שמים". ושמים וארץ הם בחינת דרי מעלה ודרי מטה, שהם בחינת עולם הבא שהוא בחינת שמים, בחינת ימין, שהוא עולם שכלו ארך, בחינת (משלי ג, טז): "ארך ימים בימינה" וכו'. ושמאל הוא בחינת העולם הזה, דרי מטה, בחינת ארץ שזהו בחינת נפש וגוף, כידוע, וכמבאר בהתורה 'דרשו' (סימן לז): שנפש וגוף הם חכמה וסכלות, שהם אור וחשך, בחינת חסד ודין וכו', שזהו ימין ושמאל, שהם בחינת חסד ודין, כידוע. וכל אדם נברא להכיר אותו יתברך על־ידי שיכניע סטרא דשמאלא, כי כל אחד כפי מה שזוכה להכניע ולשבר את הגוף שהוא בחינת שמאל כנ"ל, כמו כן זוכה להכלל שמאל בימין שזהו עקר הדעת. וכפי מה שזוכה לאכללא שמאלא בימינא - כמו כן זוכה לדעת ולהכיר אותו יתברך, שזהו עקר התכלית אשר בשביל זה נברא האדם:

אבל מי שרוצה לקח את הדעת קדם זמנו - זהו בחינת חטא "עץ הדעת טוב ורע", דהינו שרוצה לדעת ולהכיר אותו יתברך ולהשיג השגת אלקותו יתברך קדם ששבר את הגוף, בחינת שמאל - זהו בחינת מחלקת, שהוא פגם "עץ הדעת טוב ורע" שמחליף שמאל בימין, כי הוא עדין בבחינת שמאל שהוא הגוף ותאוותיו, ורוצה לכנס עם גופו המגשם לתוך היכלין דמלכא - לתוך בחינת ימין, לדעת השגות אלקות וידיעת החכמה שאינו ראוי לה עדין, כי "כל זר לא יאכל קדש" (ויקרא כב, י), "וכל אכליו יאשמו" וכו' (ירמיה ב, ג), כי צריכין תחלה לשבר ולהמתיק סטרא דשמאלא על־ידי שבירת הגוף ותאוותיו ואחר־כך יכולין להכלל בימין שהוא הדעת. ואפלו כשזוכה לשבר מעט את הגוף על־ידי מצוות ומעשים טובים שלו, אף־על־פי־כן אסור לו לכנס למעלה ממדרגתו, כי עדין אינו יכול לידע ולהשיג כי אם כפי מה שזכה לשבר סטרא דשמאלא: