# א

> מקור: https://rabenu.app/books/hoshen-mishpat1/915/64/1/

על־פי התורה "ולמקנהו עשה סכות" (בסימן רסו), עין שם:

והכלל שעל־ידי ש פוגמין במצות סכה - נופל משפע של אדם שהוא ממקום בינה, בחינת 'סכה', שהיא בחינת אמא דמסככא על בנין, בחינת אם לבינה תקרא, ואזי נופל לשפע של בהמה ויונק את חיותם והשפעתם של הבהמות, ועל־ידי־זה גורם שמתים הבהמות והחיות בלא זמנן מחמת שנוטל את השפעתם וכו', עין שם. וזה בחינת "ולמקנהו עשה סכת" (בראשית לג, יז), כי הסכה היא בשביל מקנהו, כנ"ל.

גם העוסקין בבנין - מזיק להם אם אינו בונה הבית בחכמה וכו', אבל על־ידי סכה שהיא בחינת שכל ודעת, בחינת "אם לבינה", על־ידי־זה יכול לבנות בית, בחינת "בחכמה יבנה בית וכו'" (משלי כד, ג). וזה בחינת "ויעקב נסע סכתה ויבן לו בית" (בראשית לג, יז), וכנ"ל.

וזה בחינת שבועות וכו', כי התורה יוצאת מבחינת סכה וכו', ועל־כן תכף אחר סכות שמחת תורה וכו', כי על־ידי שנכנסו בסכה נעשים בעצמם בבחינת תורה וכו', ואז מתחלת התורה שהוא בראשית, בחינת בית, הינו בית דבראשית וכו', עין שם: