# יד

> מקור: https://rabenu.app/books/hoshen-mishpat1/915/64/14/

וזה בחינת מצות מעשר שני שצריכין לתן מהתבואה להעלותו לירושלים, כי עקר בחינת קדשת סכה בשרשה היא בירושלים, כמו שאנו מברכין (תפלת ערבית לשבת): 'הפורס סכת שלום עלינו ועל כל עמו ישראל ועל ירושלים'. ועל־כן שם הבית־המקדש, שהוא עקר הבית דקדשה של ישראל, שהוא בחינת בית דבראשית, שמשם נמשך קדשת כל הבתים של ישראל, כמובן בהתורה 'בראשית לעיני כל ישראל וכו', (בלקוטי תנינא סימן סז) עין שם. כי קדשת הבית־המקדש נמשך מבחינת 'סכה', בחינת (בראשית לג, יז): "ויעקב נסע סכתה ויבן לו בית", ועל־כן נקרא הבית־המקדש 'סכת שלם'. ועל־כן צריכין לפרש מהתבואה מעשר שני ולהעלותו לירושלים, שהוא בחינת סכת שלם, כדי לברר ולהעלות השפע לבחינת שפע של אדם שזוכין על־ידי בחינת 'סכה', כנ"ל:

הלכות אונאה
