# ד

> מקור: https://rabenu.app/books/hoshen-mishpat1/915/64/4/

ועל־כן נכנסין כל השבעה רועים לתוך הסכה, כי סכה בחינת שפע של אדם, שזהו בחינת התקון הנמשך על־ידי השבעה רועים וכנ"ל. ועקר גמר התקון של כל השבעה רועים הוא על־ידי דוד המלך, עליו השלום, שהוא השביעי, שהוא גמר ויגמר התקון בשלמות על־ידי משיח צדקנו שהוא דוד בעצמו (הושענות להושענא רבה), ועל־כן נקראת הסכה על שמו, בחינת (עמוס ט, יא): "סכת דוד", כי דוד הוא מלך ישראל, ועקר השפע נמשך על־ידי המלך, כמבאר בדברי אדמו"ר ז"ל. ועל־כן המלך של ישראל צריך לזהר ביותר שלא יפל, חס ושלום, לשפע של בהמה, כי בו תלוי השפעת כל ישראל, על־כן צריך לעסק בזה ביותר לברר השפע מבהמה לאדם.

וזה שכתוב בדוד (תהלים עח, עא): "מאחר עלות הביאו לרעות ביעקב עמו" וכו'. הינו כנ"ל, שדיקא על־ידי שהיה רועה בהמות - זכה להיות רועה ישראל - "לרעות ביעקב עמו", וכמו שאמרו רבותינו ז"ל (תנחומא שמות ז): שהיה שוקד ומשגיח מאד על הבהמות, כמובא בפרוש רש"י שהיה מוציא הגדיים תחלה ומאכילן ראשי העשבים וכו', ואחר־כך התישים ואחר־כך הזקנות וכו'. אמר הקדוש־ברוך־הוא: ראוי הוא זה לרעות את עמי! ולכאורה הדבר תמוה שבשביל מרעה בהמות יזכה למלוכה? וגם על דוד בעצמו יקשה לכאורה, מדוע עסק בזה, וכי לא היה לו מצוות וגמילות חסד יותר לעסק בהם?! היה לו לעסק בפרנסת עניים וכיוצא, שהם בודאי מצוה יתרה לרחם עליהם, מלעסק במרעה בהמות ולרחם עליהם. אך באמת עקר כונתו בזה היה כדי לתקן חטא אדם הראשון שהוא היה צריך לעסק בזה ביותר, כידוע (ספר הלקוטים, האזינו). ועל־כן הכרח לעסק במרעה בהמות ולרחם עליהם ולהשגיח עליהם היטב, כדי לחזר לתקן מה שפגם אדם הראשון, דהינו לחזר השפעת הבהמות למקומו ולהחזיר לכל בהמה ובהמה השפעתה בפרטיות, כדי שיקבלו הבהמות השפעתם וחיותם הראוי להם לכל אחד ואחד כדי שהוא יחזר למעלתו להמשיך ולקבל השפע של אדם וכנ"ל. ועל־כן על־ידי־זה דיקא זכה למלוכה לרעות ביעקב עמו, כי המלך צריך להמשיך השפע לכל עמו. על־כן אי אפשר לו להיות מלך, כי אם כשזוכה להמשיך שפע של אדם, ויהיה נקי וזך משפע של בהמה, שזכה לזה על־ידי מרעה בהמות וכנ"ל: