# ו

> מקור: https://rabenu.app/books/hoshen-mishpat1/915/64/6/

וזה בחינת (עמוס ט, יא): ביום ההוא אקים את סכת דויד הנפלת, וכו', ונסמך לזה (פסוק יג): הנה ימים באים ונגש חורש בקצר וכו', והטיפו ההרים עסיס וכו'. כי סכת דוד בחינת שפע של אדם, שאז נמשך ברכה ורב טוב והתבואה וכל הפרות מתברכין, בחינת ונגש חורש בקצר וכו', והטיפו ההרים עסיס, כי עקר עכוב הברכה הוא מחטא אדם הראשון שנתקללה האדמה בשבילו, שנמשך על־ידי שנפל לשפע של בהמה, בחינת (בראשית יג, יח): "ואכלת את עשב השדה" וכו', כנ"ל. ועל־כן על־ידי שיקים סכת דוד, שהוא בחינת התקון לזה, בחינת שפע של אדם וכנ"ל, על־ידי־זה יהיה נמשך ברכה ורב טוב לכל התבואה והפרות. ועל־כן בכל מקום שמנחם את ישראל בגאלה האחרונה - הוא מזכיר בכל פעם גדל השפע שיהיה אז "הגפן תתן פריה" וכו', וכו' (זכריה ח, יב), כי עקר הגאלה, בחינת מלכות דוד משיח - הוא על־ידי בחינת סכה, בחינת סכת דוד, דהינו שיחזר ויברר השפע מבהמה לאדם, שעל־ידי־זה נתבטל הקללה שגרם אדם הראשון ונמשך ברכה גדולה לכל התבואה והפרות, כנ"ל. וזה בחינת (שבת ל:): 'עתידה ארץ־ישראל שתוציא גלסקאות לעתיד לבוא', כי יהיה נמשך השפע של אדם מברר בלי מץ ותבן ופסלת, וכנ"ל: