# ח

> מקור: https://rabenu.app/books/hoshen-mishpat1/915/64/8/

וזה בחינת מה שעקר הסכה הוא מפסלת גרן ויקב, כמו שאמרו רבותינו ז"ל (סכה יב.) על פסוק "באספכם" וכו' - בפסלת גרן ויקב הכתוב מדבר. כי בזה מתקנים מה שקלקל אדם הראשון או כל אדם בחטאיו - שנפל לשפע של בהמה על־ידי שנמשך אחר תאוות הבהמיות, כי עתה מגביה ומעלה השפע של בהמה, שהיא בחינת פסלת גרן ויקב ועושה ממנה סכה דיקא, שעל־ידי־זה דיקא אמא מסככא על בנין וזוכה לשפע של אדם. נמצא, שבמה שקלקל נתתקן, כי כן צריכין בתקון כל דבר לתקן במה שקלקל.

וזה בחינת כל הקרבנות שאדם חוטא ומביא בהמה לקרבן, והדבר תמוה לכאורה, אך על־פי הנ"ל מבאר היטב, כי על־ידי חטאו שנמשך אחר תאוות הבהמיות - נפל לשפע של בהמה, ועל־ידי־זה גורם מיתת הבהמות בלא זמנן, על־כן צריך להביא בהמה לקרבן. ובמה ששוחט וממית הבהמה בשביל קרבן - בזה מתקן מה שפגם, שלקח השפע של בהמה והוציא ממנה החיות, עד שראויה למות בלא זמנה, כי עכשו ממיתה על־ידי השחיטה לקרבן ומעלה אותה לריח ניחוח לה' שזהו תקון גדול להבהמה, כי עתה מחזיר החיות והשפע של בהמה למעלה גדולה יותר ויותר מבתחלה, כי עלתה לקרבן. נמצא, שעל־ידי הקרבן של בהמה - מתקן מה שפגם בשפע וחיות של בהמות. על־כן הקרבנות מכפרים על כל החטאים שהם בחינת פגם חטא אדם הראשון שנפל לשפע של בהמה ונטל חיותם וכו', כנ"ל.

[כי אף־על־פי שרבנו ז"ל כתב עקר ענין זה על מצות סכה - שעל־ידי־זה גורמים מיתות בהמות וכו', הינו שעקר הפגם תלוי במצות סכה כמבאר שם. אבל בודאי גם על־ידי כל חטא ועוון גורמים זה, כי בכל חטא פוגם במצות סכה - שמשם יוצאת התורה דהינו שפוגם בהדעת, כי 'אין אדם עובר עברה אלא אם כן נכנס בו רוח שטות' (סוטה ג.), ועל־ידי־זה נופל לשפע של בהמה, חס ושלום וכו', כפי הפגם, ועוד יש בזה לדבר ויתבאר במקום אחר, אם ירצה ה'].