# ה

> מקור: https://rabenu.app/books/hoshen-mishpat1/941/64/5/

והנה הכלל, שעל־ידי חטא אדם הראשון גרם ששלטה הקלפה החופה על המח שהיא זהמת הנחש, ואזי אי אפשר לקבל אור האלפים, ואין שום חיות להאדם ולכל העולם התלוי בו, כי אם על־ידי שמצמצמין האור בבחינת 'חלקת אלפים למאות' כנ"ל. וגם לזה צריכין יגיעה גדולה שצריכין להתגבר בכל פעם לשבר הקלפה החופה על המח שהיא בחינת ערלה דחפיא על ברית, ואז יכולין לעשות כלים וצמצומים לקבל האור בבחינת 'חלקת אלפים למאות', שהוא בחינת תחית המתים, כמו שמובא שם. כי על־ידי חטא אדם הראשון נפלו ניצוצות בעמקי הקלפות, והם שם בבחינת מתים, מחמת שנאחז בהם זהמת הנחש שהוא סטרא דמותא, ועקר זהמת הנחש הוא השקרים שהוא בחינת כפירות - שמסבבין ומכסין על האמת והאמונה. והם מתגברין מחמת שנסתלק האור למעלה, כנ"ל.

על־כן צריכין יגיעה גדולה להמשיך האור בבחינה הנ"ל, בבחינת 'חלקת אלפים למאות', כדי שיוכלו הכל לקבלו אפלו המנחים בדיוטא התחתונה מאד, ואז מכניעים ומגרשים זהמת הנחש שהוא השקר, שהוא סטרא דמותא ומחיין הניצוצות בבחינת 'תחית המתים' ממש. ועל־כן דיקא תלמיד־חכם שהוא נוקם ונוטר כנחש יכול לחלק אלפים למאות, כמבאר שם, כי זה התלמיד־חכם הנוקם ונוטר וכו', בודאי כונתו רק לשמים ולא בשביל כבוד עצמו כלל, חס ושלום, כי בודאי אינו עובר על "לא תקם, ולא תטר", חס ושלום, [וכמו שמפלפל שם בגמרא ביומא (דף כג.), עין שם], רק כל כונתו לשמים למען האמת לבד. על־כן צריך דיקא שיהיה נוקם ונוטר כנחש, ואז דיקא הוא תלמיד־חכם, כמו שאמרו רבותינו ז"ל (שם). כי אסור שיהיה ענו שוטה שיהיה לו ענוה פסולה, כי אף־על־פי שצריכין להיות קטן בעיניו לפני כל אדם שבעולם, אף־על־פי־כן אסור לו לזוז מן האמת, דהינו כל דברי אמת שזכה להשיג ולידע כפי מה שקבל מרבותיו - אסור לו לבטל דעתו אפלו נגד הגדול שבגדולים, כמו שראינו בכל בעלי הש"ס, שאף־על־פי שבודאי כלם היו ענוים גדולים, אף־על־פי־כן כל אחד היה חזק בדעתו מאד בכל דרכי התורה שהיו לומדים, כמו שכתוב (תהלים קכז, ה): "לא יבשו כי ידברו את אויבים בשער" (קדושין ל:).

ועל־כן זה התלמיד־חכם הנוקם ונוטר כנחש, בודאי כונתו לשמים למען האמת לבד. ועל־כן צריך להיות נוקם ונוטר כנחש, הינו זה לעמת זה, טוב לעמת רע, הינו כמו הנחש שהיה ערום מכל, שממנו כל הרמאות והשקרים והכזבים שבעולם, כמו כן ממש צריך התלמיד־חכם האמתי להתנהג בהאמת, להיות נוקם ונוטר בשביל האמת, כדי לגלות האמת בעולם, כי יש כמה וכמה רמאות וטעיות בעולם בלי שעור, וכלם נמשכין מזהמת הנחש שהיה ערום מכל, שמשם נמשכין כל מיני ערמימיות והטעאות ורמאות של הבעל־דבר שהכניס בעולם, עד שקשה מאד מאד להבין האמת, כי הבעל־דבר מתלבש עצמו בכמה דרכים ובכמה מיני אנשים, אפלו בגדולים וכשרים ומטעה ומרמה אותן בכמה דרכים, עד שחולקין על האמת ומעלימין ומסתירין אותו, ומשם נמשכין כל מיני מחלקת שבעולם, בפרט המחלקת שבין התלמידי חכמים, וכל אחד אומר שחפץ בהאמת ואף־על־פי־כן האמת הוא אחד.

ועל־כן צריך התלמיד־חכם להיות נוקם ונוטר כנחש, הינו שיתנהג עם האמת, ממש כמו הנחש שמתנהג עם השקר, לקים (תהלים יח, כז): "עם עקש תתפתל", הינו כמו הנחש שערום מכל ומכסה ומסבב האמת על־ידי שקריו ורמאותיו בכמה דרכים, כמו כן יתנהג התלמיד־חכם כנגדו עם האמת, ויתנהג עמהם בחכמה וערמה למען האמת לבד, כמו שמתנהג הנחש בשקריו וכנ"ל.

גם, כנחש - מרמז שהתלמיד־חכם שנוקם ונוטר לא יכון בשביל הנאת עצמו וכבודו כלל, כי אם למען האמת לבד, וזהו כנחש - כי אמרו רבותינו ז"ל שהנחש אין לו שום הנאה במה שנושך, כמו שדרשו רבותינו ז"ל (תענית ה.) על פסוק (קהלת י, יא): "אם ישך הנחש" וכו', וכמו הנחש בקלפה שאין לו שום הנאה ואף־על־פי־כן הוא נוקם ונוטר, כמו כן התלמיד־חכם בקדשה צריך להיות נוקם ונוטר כנחש - שלא יכון בשביל הנאת עצמו וכבודו כלל, כי אם למען האמת לבד, ואז הוא תלמיד־חכם.

ואז הוא יכול לחלק אלפים למאות, כי מאחר שהוא נוקם ונוטר כנחש למען האמת לבד כנ"ל, ומגלה האמת מתוך השקר, הוא דוחה ומעביר זהמת הנחש שהוא השקר, שהוא סטרא דמותא, ומתקן הפגם של "עץ הדעת טוב ורע", ואזי השם־יתברך עוזר לו שיחלק האלפים למאות, כדי שימשיך האור במדה, כדי שיוכלו קטנים לקבלו, כדי שיוכל להאיר ידיעת אמתתו יתברך בכל הניצוצות הנפילין, להחיותם ממיתתם בבחינת 'תחית המתים', וכנ"ל: