# יא

> מקור: https://rabenu.app/books/hoshen-mishpat1/941/65/11/

וזה בחינת (ישעיה ח, ב): "ואעידה לי עדים נאמנים את אוריה ואת זכריה" וכו'. ואמרו רבותינו ז"ל (מכות כד:): אוריה סימן לזכריה, כי אוריה התנבא והעיד על החרבן, וזכריה על הגאלה והבנין בית המקדש, וכשתראו נבואת אוריה נתקים, שנחרב הבית־המקדש, תאמינו ותצפו שיתקים עדות ונבואות זכריה, שיחזר ויבנה הבית־המקדש. וזה רמז לכל אדם בכל מקום שהוא, כי כל אחד מישראל כפי מעשיו - כן עובר עליו בחינת גלות וחרבן בית־המקדש, דהינו גלות הנפש על־ידי מעשים רעים, חס ושלום, שהוא בחינת חרבן בית־המקדש, כי 'כל מי שאין בו דעה, כאלו נחרב בית־המקדש בימיו' (ברכות לג.). ולהפך כפי מה שמתקן מעשיו וזוכה לתשובה - כן מאיר עליו בחינת בנין בית־המקדש, בחינת גאלת הנפש, שזה עקר הגאלה, בחינת קרבה אל נפשי גאלה, כמובא בשם הבעל שם טוב, זכר צדיק וקדוש לברכה (תולדות־יעקב־יוסף, פרשת שמיני). וכמו שאמרו רבותינו ז"ל: 'כל מי שיש בו דעה, כאלו נבנה בית־המקדש בימיו', ועל־כן כשרואה האדם ארך גלות נפשו וחרבנו עד שנסתם ממנו קץ גאלת נפשו, כמו שנסתם קץ הגאלה של כלל ישראל בבחינת "קץ הפלאות", כמו שצועק הנביא (דניאל יב, ו): "עד מתי קץ הפלאות",

אבל צריך לשום ללבו כל הנ"ל, שבודאי השם־יתברך עמו גם עתה בבחינת "ואציעה שאול הנך", ועל־ידי־זה בודאי תבוא גאלת הנפש, שהוא בחינת בנין בית־המקדש, כי צריכין לידע ולהאמין ש כמו שיכולין לקלקל - כן יכולין לתקן, כמו שאמר אדמו"ר ז"ל, כמו שכתוב במקום אחר (סימן קיב תנינא). ואדרבה! מדה טובה מרבה, כי סוף כל סוף בודאי נשוב אל ה' ויבנה הבית־המקדש כמו שהבטיחנו כמה נביאים וצדיקים, כמו שכתוב (הושע ג, ה): "אחר ישבו בני ישראל" וכו', וכתיב (יחזקאל לו, כז): "ועשיתי את אשר בחקי תלכו" וכו', והסרתי לב האבן" וכו', וכן בפסוקים הרבה, מכל שכן רבוי היעודים וההבטחות שהזהירנו הצדיקי אמת שאין שום יאוש בעולם כלל, וכמו שכתוב (איכה ג, כו): "טוב ויחיל ודומם לתשועת ה'" וכו'.

והעקר שיאמין בהעדים נאמנים שהם הנביאים והצדיקי אמת, המחזקים ומזרזים אותנו על כל זה, שהם בחינת עדים נאמנים הנ"ל, בחינת אוריה וזכריה, כמו שנתקים דברי אוריה ונחרב הבית־המקדש - כן בודאי יתקימו דברי זכריה ויחזר ויבנה הבית־המקדש. וכמו כן בכל אדם, שכמו שיכול לגרם במעשיו לעכב בנין בית־המקדש שנחשב כאלו החריבו, כן בודאי יש תקוה שיחזר ויבנהו על־ידי תקון מעשיו, כי בודאי סוף כל סוף יתתקן הכל, ויתקן גם נפשו וישוב אל ה' וירחמהו, והעקר על־ידי בחינת (תהלים יט, ח): "עדות ה' נאמנה" הנ"ל, בחינת שני עדים נאמנים, שהם בחינת שתי נקדות הנ"ל, בחינת "אם אסק שמים ואציעה שאול", שזה עקר האמת שמאיר מראש ועד סוף - שצריך לשום לבו אל נקדת האמת תמיד בכל יום ובכל עת ובכל שעה בכל מקום שהוא וכנ"ל: