# ו

> מקור: https://rabenu.app/books/hoshen-mishpat1/941/65/6/

וזה בחינת טבילת מקוה, כי כל הטמאות נמשכין מבחינת 'שלא כסדר', שהוא בחינת דינים, שמשם יניקת הסטרא־אחרא, ומשם כל הטמאות וכשרוצים לטהר עצמו צריכים לבטל עצמו בבחינת 'מה', ולהכלל בבחינת 'כסדר'. וזה על־ידי טבילת המקוה, כי שעור מ"ם סאה כנגד מ"ם יום שבהם עלה משה, ועשה דרך כבושה לתשובה הנ"ל, שעל־ידי־זה נכלל הכל בבחינת 'כסדר', ועל־כן על־ידי שנכנס במימי המקוה של מ"ם סאה בחינת מ"ם הנ"ל, ונתעלם ונתכסה שם בתוך המים ונתבטל שם, על־ידי־זה נכלל בבחינת 'מה', בבחינת 'כסדר', שעל־ידי־זה נתבטלין כל הטמאות שנמשכין מבחינת 'שלא כסדר' ועולה מטמאה לטהרה, כי נכלל בבחינת 'כסדר', וכנ"ל: [ועין בכונות, מבאר שמ"ם סאה שבמקוה הם כנגד מ"ם יום שעלה משה]: