# ח

> מקור: https://rabenu.app/books/hoshen-mishpat1/941/65/8/

וזה בחינת ראש־השנה ויום־הכפורים שהם עשרת ימי תשובה, כנגד בחינת יוד הנ"ל שנעשה על־ידי שנכלל בחינת 'שלא כסדר' בבחינת 'כסדר', כמו שמבאר שם בהתורה הנ"ל. כי בראש־השנה נברא העולם (ראש השנה כז.), וכל העולם נברא רק בשביל לגלות מלכותו על־ידי האדם, ועל־כן כל העבודה בראש־השנה הוא לכלל בחינת 'שלא כסדר' בבחינת 'כסדר', שזהו בחינת המתקת הדינים שעוסקין ביותר בראש־השנה שהוא יום הדין, כי כל הדינים הם מבחינת 'שלא כסדר' שהוא בחינת דינים, כי כלל בריאת העולם הוא בבחינת 'שלא כסדר' נגד השם־יתברך, בחינת 'בתשרי נברא העולם' - 'תשרי' הוא בחינת 'תשר"ק' - 'שלא כסדר', כי בודאי גשמיות העולם הוא בחינת 'שלא כסדר' נגד חכמתו יתברך שהוא בחינת חכמה - כח מה, כי בודאי גשמיות הוא ההפך, דהינו בחינת 'שלא כסדר' נגד בחינת מ"ה, אך באמת הן הן גבורותיו ונוראותיו, שברא יש מאין המחלט, והכל בשביל לגלות מלכותו, על־ידי־זה דיקא, על־ידי שהאדם יאמין בהאמת ויבטל עצמו עם כל העולם התלוי בו בבחינת 'מה', ויקשר תמיד אלקותו במחשבתו בבחינת 'חשב־מה', כמו שכתוב שם בסוף התורה הנ"ל, שעל־ידי־זה יחזיר בחינת 'שלא כסדר' שהוא בחינת כלל העולם שיהיה נכלל בבחינת 'כסדר', שזה עקר השלמות והמלוי וקיום העולם, בחינת "לה' הארץ ומלואה", כמו שכתוב שם.

וזה כל עבודתנו בראש־השנה שאז נברא העולם שהוא בחינת 'שלא כסדר' כנ"ל, שהוא בחינת דינים כנ"ל, שאז עוסקין לפרסם מלכותו אשר בכל משלה, דהינו שכל העולם, שהוא בחינת 'שלא כסדר', הכל נכלל בו יתברך שהוא בחינת 'כסדר', כי אין אנו חולקין חס ושלום, בחינת 'מלכות' לעצמנו חלילה, רק אנו מודים ומודיעים, כי מלכותו בכל משלה - שהוא יתברך מושל ומולך בכל, מרום כל דרגין עד סוף כל דרגין, עד תכלית דיוטא התחתונה, כי אפלו בעשר כתרין דמסאבותא מושלת מלכותו יתברך, ועל־כן אומרים בכל הברכות בראש־השנה: מלך על כל הארץ וכו', וכן מלך על כל העולם כלו וכו', כי זה עקר עבודת ראש־השנה לגלות מלכותו אשר מושלת בכל בחינת "לה' הארץ ומלואה" שאומרים בכניסת ראש־השנה, כי על־ידי־זה חוזרים בחינת 'שלא כסדר' שהוא כלל העולם שיהיה נכלל בבחינת 'כסדר', שעל־ידי־זה עקר המתקת הדינים הנאחזים בבחינת 'שלא כסדר' וכנ"ל: