# ט

> מקור: https://rabenu.app/books/hoshen-mishpat1/941/65/9/

וזה בחינת (דברים ד, כו): העדתי בכם היום את השמים ואת הארץ - שקורין פרשה זאת תמיד סמוך לראש־השנה, כי צריכים שני עדים דיקא לגלות האמת מתוך השקר, שהם בחינת שמים וארץ, שהוא בחינת מעלה ומטה, נקדה התחתונה ונקדה העליונה, בחינת (תהלים קלט, ח): "אם אסק שמים שם אתה ואציעה שאול הנך", כי כלל התורה הוא אמונה, כמו שכתוב (שם קיט, פו): "כל מצותיך אמונה", וכמו שאמרו רבותינו ז"ל (מכות כד.): 'בא חבקוק והעמידן על אחת' - שהוא אמונה, ועקר האמונה שתלויה באמת, כמו שכתוב במקום אחר - הוא בשתי בחינות הנ"ל, דהינו שצריכין להאמין בהשם־יתברך שהוא יחיד קדמון היה הווה ויהיה, וכמו שצריכין להאמין במציאותו יתברך - כן צריכין להאמין שהוא הבורא, הוא היוצר, הוא המנהיג, מלך שליט ומושל ומשגיח על כל דבר מראש ועד סוף, כי כשאינו מאמין, חס ושלום, שהוא יתברך מושל בכל תמיד ומלכותו בכל משלה, הוא כופר ומקצץ בנטיעות.

ועל־כן עקר האמונה הוא בבחינת (דברים ד, לט): וידעת היום והשבת אל לבבך כי ה' הוא האלקים בשמים ממעל ועל הארץ מתחת אין עוד - כי צריכין להמליכו למעלה ולמטה בשמים ממעל ועל הארץ מתחת להאמין שמלכותו בכל משלה, וזהו בעצמו בחינת "ה' הוא האלקים", כי ה' זה בחינת מ"ה, כי 'הויה' במלוי אלפין בגימטריא 'מ"ה' כנ"ל, ואלקים בחינת 'מלכות', כמו שכתוב (תהלים עד, יב): "ואלקים מלכי מקדם", הינו ליחד בחינת 'מלכות', בחינת 'שלא כסדר' בבחינת 'מה' על־ידי שיודעין ומאמינים שמלכותו בכל משלה וכנ"ל.

ועל־כן כל התורה נקראת 'עדות', כמו שכתוב (תהלים עח, ה): "ויקם עדות ביעקב", בחינת שני לוחות העדות 'שני' דיקא, כי צריכים שני עדים דיקא כנ"ל, ועל־כן שני לוחות העדות נתנו ביום־הכפורים, שהם גמר הארבעים יום הנ"ל, שבהם עלה משה ועשה דרך כבושה לתשובה שהוא בשני בחינות הנ"ל, בחינת (תהלים קלט, ח): "אם אסק שמים שם אתה ואציעה שאול הנך", שהם בחינת שני עדים, בחינת שמים וארץ, מעלה ומטה שמגלים האמת שהוא בחינת ראש, תוך, סוף, כי זה עקר התשובה כשיודעים ומאמינים שהשם־יתברך נמצא עמו תמיד בכל עת ובכל מקומות שהוא, כמו שכתוב (תהלים קג, כב): "בכל מקומות ממשלתו".

ועל־ידי־זה יזכה לילך בדרך התשובה שעשה משה, כי עקר היצר־הרע והסטרא־אחרא כל כחם על־ידי השקר שהוא הרע, שהוא הטמאה, כמו שכתוב בהתורה 'אמר רבי עקיבא' (סימן נא), כי בתחלה מחטיא את האדם על־ידי שקרו שמטעה אותו בכמה מיני הטעאות, ואחר־כך כשבא על דעתו לשוב, מחליש דעתו ומכניס בלבו שכבר נסתלק השם־יתברך ממנו והוא רחוק כל־כך, עד שאי אפשר לו לשוב ובאמת הוא להפך, כי באמת מלכותו בכל משלה אפלו בעשר כתרין דמסאבותא, וכמו שכתוב (ויקרא טז, טז): "השכן אתם בתוך טמאתם". וכמו שפרש רש"י, אפלו כשהם טמאים שכינה עמהם, ועל־כן צריכין לידע שזה עקר דרך התשובה שעשה משה באלול.

והצדיקים אמתיים והכרוכים אחריהם ממשיכים זה הדרך בכל שנה ושנה, שהעקר הוא במה שיודעים ומודיעים בכמה לשונות ואזהרות וכרוזים הרבה בלי מספר, שהשם־יתברך עדין עמנו, עם כל אחד ואחד, אפלו עם החוטא הגרוע שבכל העולם כלו, כי מלכותו בכל משלה בחינת "ואציעה שאול הנך", וכל זמן שהאדם חוזר זאת בדעתו ולבו ומכניס זאת בלבו באמת, בבחינת וידעת היום והשבת אל לבבך כי ה' הוא האלקים בשמים ממעל ועל הארץ מתחת וכו', וכנ"ל, אזי בודאי יש לו תקוה גדולה כל ימי חייו לזכות לדרך התשובה באמת.

כי זה עקר דרך התשובה שעשה משה והצדיקים שאחריו וכנ"ל, בחינת (ישעיה מג, טז): "הנותן בים דרך ובמים עזים נתיבה", שזה הפסוק הוא סוד כונות אלול, כמובא (משנת חסידים אלול פ"א), שהכונה הפשטיות שיוצא מזה לכל בני אדם הפשוטים, היא, שהשם־יתברך ברחמיו הודיע לנו על־ידי צדיקיו האמתיים שהוא "נותן בים דרך" וכו', דהינו שאפלו בתוך מצולות־ים הרבים מאד מאד השוטפים על האדם כהמון גלי הים ממש, בבחינת (יונה ב, ד): "כל משבריך וגליך עלי עברו", בחינת (שם): "ותשליכני מצולה בלבב ימים", בחינת (תהלים פח, ז): "שתני בבור תחתיות במחשכים במצלות", וכן בפסוקים הרבה, מכל שכן כמו שיודע האדם בעצמו מה שעבר עליו ולהיכן ירד ונשלך על־ידי מעשיו, אף־על־פי־כן גם שם יש דרך ונתיב תמיד לשוב אליו יתברך, ועקר הדרך נעשה על־ידי בחינה הנ"ל, על־ידי שיודע ומאמין "כי מלכותו בכל משלה" כנ"ל, בחינת (תהלים קלט, ח): "אם אסק שמים שם אתה ואציעה שאול הנך", שזהו סוד כונת אלול, בחינת הדרך הנ"ל שכל אדם יכול לזכות אליו בכל מקום שהוא, בפרט באלול, אם יאמין בכל זה באמת ובפשיטות וכנ"ל: