# יא

> מקור: https://rabenu.app/books/hoshen-mishpat1/957/63/11/

שם מבאר שעל־ידי משפט שורפין את הרע של הנפשות שמקרבין, שנבנה מהם היכל הקדש, שהוא מלבוש להרוח שבלב. ועקר הלבשתו לרגלי הרוח, עין שם במאמר הנ"ל. וזהו (תהלים לז, ל): "פי צדיק יהגה חכמה ולשונו תדבר משפט", הינו משפט כנ"ל - שמדבר בינו לבין עצמו ודן ושופט את עצמו, על־ידי־זה (תהלים לז, לא): תורת אלהיו בלבו לא תמעד אשריו - 'אשריו' דוקא, הינו רגלי הרוח שבלב שאינם נמעדין ונפגמין, חס ושלום, על־ידי שמקרב נפשות להשם־יתברך, כי אש המשפט שורף הרע שלהם ואינו יכול להתאחז בלבו. ואז תורת אלהיו בלבו לא תמעד אשריו, כנ"ל:

שיך לעיל

ועל־כן אסור לקח המשכון בעצמו כי אם על־פי בית־דין, כדי שיהיה על־פי משפט, כי צריכין להאיר הארת המשפט כדי לדחות העניות, כנ"ל: