# ו

> מקור: https://rabenu.app/books/hoshen-mishpat1/957/63/6/

וזה בחינת (דברים כד, י): "לא תבא אל ביתו לעבט עבטו", כי בית - זה בחינת 'משפט', כמובן במאמר הנ"ל על פסוק (ישעיה נו, ה): "ונתתי להם בביתי ובחומתי יד ושם", עין שם. ועל־כן צריכין לרחם על הלוה אפלו כשאין לו לשלם וצריך לתן משכון, צריכים לרחם לבלי לעקר המשכון מביתו, כי החפץ של המשכון שהוא הממון של הלוה, ששרשו בחינת 'משפט', שהוא בחינת בית, שעל־ידי מעט המשפט שיש לו עדין הוא מקוה שהשם־יתברך יעזר לו וירחיב ידו ויצילו מן העניות. ועל־כן עתה שהוא מכרח לתן החפצים שלו למשכון, להמלוה אסור לו לכנס לביתו למשכנו, כדי שלא לעקר הממון שלו משרש חיותו שהוא בחינת בית, בחינת 'משפט'. שלא יהיה כעוקר האילן משרשו, שאי אפשר לו להתגדל עוד, רק צריכין לרחם על הלוה ולהשאיר שרש חיות המשכון בביתו, רק "בחוץ תעמד" וכו', כדי שישאר שרש חיותו בפנים, בבית, שהוא בחינת 'משפט', אולי יעזר השם־יתברך שיחזר ויצמח לו עשירות על־ידי שרש המשפט, שהוא בחינת בית, וכנ"ל: